הַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת
"רַבִּי יוֹסֵי בַר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר: הַלּוֹמֵד מִן הַקְּטַנִּים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן מִגִּתּוֹ. וְהַלּוֹמֵד מִן הַזְּקֵנִים לְמָה הוּא דוֹמֶה, לְאוֹכֵל עֲנָבִים בְּשׁוּלוֹת וְשׁוֹתֶה יַיִן יָשָׁן. רַבִּי אוֹמֵר: אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקַּנְקַן, אֶלָּא בַמֶּה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ. יִֵשׁ קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן, וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ"
פרקי אבות ד, כו
הלומד מן הקטנים, אוכל בוסר, מידע לא־בשל. הלומד מן הזקנים בעלי הניסיון, דומה למי שאכל ענבים בשלות או שתה יין משובח, כלומר יש ללמוד מבעל הניסיון, יש להביט במציאות כפי שהיא ניבטת מול עינינו וכפי שהיא אפשרית ולא כפי שהאגו שלנו מטעה אותנו. אין לללכת שולל אחרי הצורה החיצונית אלא לשעות לתוכן הפנימי; יכול להיות צעיר מלא חוכמה וזקן ריק וחלול.
להשתחרר מן הציפיות המופרזות
לקוות ולהאמין באפשרי, לא להיכנע לרגשות אכזבה מציפיות לא ריאליות של האגו, להאמין בלב שלם באפשרי ולא לפחד מן התוצאה.
