מלכים ב, פרק כה
"וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ" מלכים ב, כה, ג
"וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים" מלכים ב, כה, יב
צדקיהו מורד בבלים. כעבור שנתיים של מצור, הרעב מכריע את הנצורים. בעקבות זאת, חומות העיר נפרצות, וצדקיהו נאסר ונלקח לבבל. המקדש נשרף, ואוצרותיו נשדדים ומובאים לבבל יחד עם תושבי העיר המוגלים. נותרת ביהודה רק דלת העם, ועליה מפוקד גדליהו בן אחיקם. עקב סכסוך פנימי, הוא נרצח ושארית העם בורחת למצרים, בתוכה ירמיהו הנביא. המציאות הקשה אמורה לשבור את העם המובס והגולה מארצו, אך התכלית האמיתית של הגלות היא תיקון. על היהודים להמשיך ולחלום על האפשרי ועל הטוב אשר צפוי להם לאחר התיקון. כאשר אנו חושבים ועוסקים במציאות של טוב אפשרי, אנחנו גם פועלים כך, והדבר יהפוך למציאות.
לחלום את העתיד במיטבו
לחיות את העולם הגשמי במקביל לעולם החלום שבו אנחנו מתעלים על עצמנו .לחבר את המציאות עם החלומות, ולגרום למשאלות לצאת לפועל.
