שמואל א, פרק ד
"נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ" שמואל א, ד, ג
"נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה" שמואל א, ד, יז
ישראל יוצאים למערכה מול הפלשתים. הם סופגים אבדות כבדות. זקני ישראל מציעים להביא את ארון הברית למערכה. העם נרגש ומתמלא כוחות. הפלשתים חוששים מהתערבות אלוהית כפי שהייתה במדבר, לכן גם הם נרתעים מן הגורל הצפוי להם אם יפסידו – שעבוד קשה. הפלשתים מתחזקים ומנחילים מפלה גדולה לישראל. בני עלי מתים, וארון הברית נלקח בשבי.
שליח מגיע לעלי ומספר לו בהדרגה את תוצאות הקרב הקשות – בניו מתו וארון הברית נשבה. עלי נשבר מן הבשורות ומת. החיזיון שראה שמואל מתקיים. בני עלי מתים ובהמשך גם עלי עצמו, אך הדבר התרחש כחלק מן התוכנית האלוהית הגדולה – להתעלות ולהתנקות מעל המשבר האמוני שעבר על שבטי ישראל.
לראות את התמונה הגדולה
להביט בתמונה הגדולה, בתוכנית האלוהית. התמונה הגדולה תתגלה בדיעבד, ולכן עלינו לחתור קדימה אל ייעודנו, גם בעת משבר ושפל.
