שופטים , פרק יט
"אֵין אִישׁ מְאַסֵּף אוֹתָם הַבַּיְתָה לָלוּן" שופטים, יט, ט
"וַיַּחֲזֵק הָאִישׁ בְּפִילַגְשׁוֹ וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ…וַיֵּדְעוּ אוֹתָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ בָהּ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר" שופטים, יט, כו
"וַיִּקַּח אֶת הַמַּאֲכֶלֶת… וַיְנַתְּחֶהָ לַעֲצָמֶיהָ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים וַיְשַׁלְּחֶהָ בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל" עם המסר" שופטים, יט, כט
איש לוי הגר בהר אפרים הולך להשיב את פילגשו אשר ברחה ממנו לבית אחיה בבית לחם. האב מארח אותו יפה אך מתקשה לוותר על בתו. ביום החמישי יוצא האיש בערב עם הפילגש ועם נערו. בשל השעה המאוחרת הם נאלצים למצוא מקום לינה. הם בוחנים את יבוס (ירושלים), אך מכיוון שהעיר נוכרייה הם מעדיפים להמשיך לגבעה, שהיא עיר ישראלית בבנימין. כאשר הם מגיעים לגבעה הם אינם מוצאים אצל מי ללון, עד שמוצאים איש זקן אשר פותח בפניהם את ביתו.
בלילה מגיעים אנשי העיר ומבקשים שהאיש יוסגר כדי לבצע בו מעשה סדום. האיש הזקן מסרב לתת להם את האורח, ומציע במקומו את בתו היא פילגשו של האורח. הפורעים מסרבים ואז האיש לוקח את פילגשו, מוציא אותה החוצה, והם מתעללים בה ואונסים אותה עד הבוקר. בבוקר היא מגיעה לפתח הבית ונופלת פגועה ומתה. האיש חותך את גופתה לשנים עשר חלקים, ושולח אותם לכל אחד מהשבטים בישראל. האיש מהר אפרים אינו נכנע לכוחות המוות. לאחר המעשה הנפשע, הוא מדרבן את שאר שבטי ישראל ופועל כדי למחות את מעשה הנבלה. בני בנימין יהיו חייבים לשאת בעונש כדי שמחנה ישראל ימשיך להיות טהור.
לנצח את המוות
להתגבר על כוחות ההתנגדות לחיים, לחפש תמיד את הטוב ואת הברכה, אשר רק הם מרחיקים מאיתנו את המוות הפנימי ומעניקים לנו אלמוות רוחני.
