הבשורה על-פי לוקאס פרק א

המלאך נגלה לזכריה במקדש ומבשר על לידת יוחנן

בית המקדש בירושלים

5 בִּימֵי הוֹרְדוֹס מֶלֶךְ אֶרֶץ יְהוּדָה הָיָה כֹּהֵן מִמִּשְׁמֶרֶת אֲבִיָּה וּשְׁמוֹ זְכַרְיָה, וְלוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת אַהֲרֹן וּשְׁמָהּ אֱלִישֶׁבַע. 6 שְׁנֵיהֶם הָיוּ צַדִּיקִים לִפְנֵי אֱלֹהִים, הוֹלְכֵי תָּמִים בְּכָל מִצְווֹתָיו וְחֻקּוֹתָיו. 7 וּבֵן לֹא הָיָה לָהֶם, כִּי אֱלִישֶׁבַע עֲקָרָה וּשְׁנֵיהֶם בָּאִים בַּיָּמִים. 8 בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר כִּהֵן לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּסֵדֶר מִשְׁמַרְתּוֹ 9  עַל־פִּי מִנְהַג הַכְּהֻנָּה, יָצָא גּוֹרָלוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הֵיכַל יהוה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת. 10 וְכָל קְהַל הָעָם הָיָה מִתְפַּלֵל בַּחוּץ בִּשְׁעַת הַקְּטֹרֶת. 11 לְפֶתַע נִרְאָה אֵלָיו מַלְאַךְ יהוה נִצָּב לִימִין מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת. 12 כִּרְאוֹתוֹ זֹאת נִבְהַל זְכַרְיָה וּפַחַד נָפַל עָלָיו. 13 אָמַר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ, "אַל תִּירָא, זְכַרְיָה, כִּי נִשְׁמְעָה תְּפִלָּתְךָ. אֱלִישֶׁבַע אִשְׁתְּךָ תֵּלֵד לְךָ בֵּן וְאַתָּה תִּקְרָא שְׁמוֹ יוֹחָנָן. 14 שִׂמְחָה וָגִיל יִהְיוּ לְךָ וְרַבִּים יִשְׂמְחוּ בְּהִוָּלְדוֹ; 15 כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה לִפְנֵי יהוה, יַיִן וְשֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה, וְיִמָּלֵא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵרֶחֶם אִמּוֹ. 16 רַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָשִׁיב אֶל יהוה אֱלֹהֵיהֶם, 17 וְיֵלֵךְ לְפָנָיו בְּרוּחַ אֵלִיָּהוּ וּגְבוּרָתוֹ, לְהָשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְסוֹרְרִים אֶל תְּבוּנַת הַצַּדִּיקִים, לְהַכְשִׁיר עַם מוּכָן לַיהוה."

זכריה הוא כוהן בבית המקדש. מלאך בשליחות אלוהים נגלה לו בזמן שזכריה בהיכל. אלישבע, אשתו של זכריה היא עקרה. המלאך מבשר לזכריה שייוולד להם בן אחרי אכזבה וציפייה ממושכת. בן זה יעשה תיקון גדול בעולם ויכשיר את הלבבות לתשובה. אלישבע הרה לאחר הבשורה. מהיריון זה ייוולד יוחנן המטביל, מורהו של ישוע. הזוג מתגורר בעין כרם בסמוך לירושלים. קרובת משפחתם מרים מגיעה לבקר אותם והם חוגגים את ההיריון המשותף של הבנים, אשר מגיעים בשליחות אלוהים. תמיד יש לקוות לאפשרי. לעולם אין להיכנע, אלא יש להמשיך להאמין ולחתור קדימה כדי לממש את ייעודנו בעולם. המלאך מביא את השפע האלוהי דרך מקום השכינה. יוחנן יהיה מורהו של ישוע. השפע האלוהי עובר דרך אלו המדריכים אותנו בחיינו.

לקוות ולהאמין באפשרי, לא להכנע לרגשות אכזבה, אלא להאמין בלב שלם באפשרי וביכולת לממש את הייעוד והשליחות.