30 בָּאוּ אֵלָיו הֲמוֹן עַם רַב וְאִתָּם פִּסְחִים, נָכִים, עִוְרִים, אִלְּמִים וְרַבִּים אֲחֵרִים שֶׁהֻנְּחוּ לְרַגְלָיו, וְהוּא רִפֵּא אוֹתָם. 31 כִּרְאוֹת הָעָם אִלְּמִים מְדַבְּרִים, נָכִים בְּרִיאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים וְעִוְרִים רוֹאִים, נִתְמַלְּאוּ פְּלִיאָה וְשִׁבְּחוּ אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
32 קָרָא יֵשׁוּעַ לְתַלְמִידָיו וְאָמַר: "נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל הָעָם. זֶה שְׁלוֹשָׁה יָמִים הֵם נִמְצָאִים אִתִּי וְאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל. אֵינֶנִּי חָפֵץ לְשַׁלֵּחַ אוֹתָם רְעֵבִים פֶּן יִתְעַלְּפוּ בַּדֶּרֶךְ" 33 אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: "מֵאַיִן לָנוּ בַּמִּדְבָּר דֵּי לֶחֶם לְהַשְׂבִּיעַ הָמוֹן רַב כָּזֶה" 34 אָמַר יֵשׁוּעַ: "כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם?" הֵשִׁיבוּ: "שֶׁבַע, וּמְעַט דָּגִים קְטַנִּים."
35 אָז צִוָּה אֶת הָעָם לָשֶׁבֶת עַל הָאָרֶץ; 36 לָקַח אֶת שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת הַדָּגִים וּלְאַחַר שֶׁבֵּרֵךְ, פָּרַס וְנָתַן לַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם. 37 הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שִׁבְעָה סַלִּים מְלֵאִים. 38 מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטַּף. 39 לְאַחַר מִכֵּן שִׁלַּח אֶת הָעָם, יָרַד לַסִּירָה וְהִגִּיעַ אֶל אֵזוֹר מָגָדָן.
רבים ממשיכים להגיע להיוושע אצל ישוע בעת שהוא שוהה באזור הצפוני של הכנרת. הם מתפעלים ממנו ומהללים אותו, מכירים על הטוב שישוע ושאלוהים עושים עבורם, אך שוב אין די מזון לכל הבאים, ואז מתרחש נס הלחם והדגים השני. הפעם עבור שבעת אלפים אנשים. כמות האנשים הנוהים אחרי ישוע הולכת וגדלה. כאשר האדם מכיר על הטוב הוא זוכה לטוב נוסף. גם אם הוא חווה חוסר, הטוב והברכה ישיגו אותו. המזון החשוב באמת עבור הצדיק הוא המזון הרוחני.
להכיר על הטוב
להכיר תודה, לראות את הטוב בכל דבר, ולקבל בברכה גם את הרע. לראות את האנושי, לדון לכף זכות ולעבור משיפוטיות לחמלה.
