35 בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, לְעֵת עֶרֶב, אָמַר לָהֶם: "בּוֹאוּ נַעֲבֹר לַצַּד הַשֵּׁנִי". 36 הֵם עָזְבוּ אֶת הֶהָמוֹן וְלָקְחוּ אֶת יֵשׁוּעַ בַּסִּירָה אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהּ. גַּם סִירוֹת אֲחֵרוֹת הָיוּ אִתּוֹ. 37 וְהִנֵּה הִתְחוֹלְלָה רוּחַ־סְעָרָה גְּדוֹלָה וְהַגַּלִּים שָׁטְפוּ אֶת הַסִּירָה עַד שֶׁנִּתְמַלְּאָה. 38 אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה יֵשׁוּעַ יָשֵׁן עַל כַּר בְּיַרְכְּתֵי הַסִּירָה. הֵעִירוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: "רַבִּי, הַאִם לֹא אִכְפַּת לְךָ שֶׁאֲנַחְנוּ טוֹבְעִים?"
39 הוּא הִתְעוֹרֵר, גָּעַר בָּרוּחַ וְאָמַר אֶל הַיָּם: "דֹּם! הֵרָגַע!" אָז פָּסְקָה הָרוּחַ וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. 40 אָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ אַתֶּם פּוֹחֲדִים כָּל כָּךְ? אֵיךְ זֶה שֶׁאֵין לָכֶם אֱמוּנָה" 41 הֵם יָרְאוּ יִרְאָה גְּדוֹלָה וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: "אִם כֵּן מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחַ וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?"
ערב אחד ישוע ותלמידיו חוצים את הכנרת בסירה. מתחוללת סערה, הספינה מוצפת ועומדת לטבוע. ישוע ישן בירכתיים. תלמידיו מעירים אותו ומתחננים שידאג שהסירה לא תטבע. ישוע מרגיע את הסערה ונוזף בהם שהם קטני אמונה. הם מבינים כי יש לו כוחות חריגים וסמכות על איתני הטבע. הוא מעביר להם את המסר כי יש להם פער בחשיבה הרוחנית מול החשיבה החומרית. מקור הפחד שלהם הוא ליקוי בתפיסת האמונה שלהם. ישוע קורא להם לא לפחד, להתגבר על הכוחות שבולמים ומשתקים אותנו, אשר נובעים מחוסר אמונה. כאשר אנחנו מעיזים לצאת מחוץ לגבולות העצמי, מתרחשים דברים גדולים. האיפוק והשליטה העצמית הם תנאי לשינוי. הסערה והמשבר הם מסר אלוהי מטלטל. יש לעמוד בהם ולגבור על הפחד.
לא לפחד
להתגבר על הפחדים, על המעצורים ולצאת לחופשי. לעקוף את המכשולים ולהעיז, להתייצב מול הפחד ולגבור עליו.
