שיבת ציון

העם מקבל את דרישת עזרא ומתחיל לפעול כנגד ההתבוללות

עזרא פרק י 

"וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא, וּכְהִתְוַדֹּתוֹ, בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל, לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים:  נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב-מְאֹד, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים–כִּי-בָכוּ הָעָם, הַרְבֵּה-בֶכֶה"  עזרא, י, א

"וְעַתָּה, תְּנוּ תוֹדָה לַיהוָה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֵיכֶם–וַעֲשׂוּ רְצוֹנוֹ; וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ, וּמִן-הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיּוֹת.  יב וַיַּעֲנוּ כָל-הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ, קוֹל גָּדוֹל:  כֵּן כִּדְבָרְךָ עָלֵינוּ, לַעֲשׂוֹת" עזרא, י, יא

העם שומע את תפילתו של עזרא היוצאת כנגד נישואי התערובת וההתבוללות, ובוכה. עזרא משביע אותם לפעול לגירוש הנשים הנוכריות, אך הדבר כרוך בקשיים, ולא ניתן לביצוע באופן מיידי, ולכן מחליטים לעשות זאת בהדרגה: מכינים רשימה ומטפלים בה לאורך חודשים מספר. העם מבין כי יש לפעול לשנות את המציאות הבעייתית, זאת מתוך ראייה רחבה של תכלית שיבתם לירושלים. העם מבין כי השיבה היא חלק ממסע ארוך ומתמונה גדולה שעליהם להתמיד עימה כדי להגשים את חלומם ואת החזון האלוהי – הקמת בית האלוהים והעבודה הרוחנית.

לראות את התמונה הגדולה
להביט בתמונה הגדולה, בתכנית האלוהית. לחתור קדימה אל ייעודנו, ולהתעלות מעל המשברים מתוך אסירות תודה.