מלכים ב, פרק ו
"וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל" מלכים ב, ו, ה
"וַיִּקְרָא אֶל עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל" מלכים ב, ו, יא
"שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם" מלכים ב, ו, כב
"רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב חרי יוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף" מלכים ב, ו, כה
"וַיֹּאמֶר אַל־יוֹשִׁעֵךְ יְהוָה מֵאַיִן אוֹשִׁיעֵךְ הֲמִן־הַגֹּרֶן אוֹ מִן־הַיָּקֶב" מלכים ב, ו, כז
אלישע ואנשיו מעתיקים את מקום מגוריהם לשפך הירדן. כאשר הם חוטבים עצים, נשמט גרזן של אחד מבני הנביאים למים ואובד. האיש מקונן על הגרזן ששאל מאחרים. אלישע משליך גזיר עץ למים והגרזן צף בדרך נס על פני המים – עדות לכך שכדי לחולל נס נדרש גם מאמץ אנושי. גדודי ארם מכינים מארבים לצבא ישראל. אלישע מגלה לישראל את מקום המארבים. מלך ארם משוכנע כי מרגל פועל בקרבם. הוא מבין שמדובר באלישע, ושולח כוח ללכוד אותו, אך במקום שילכוד אותו, הכוח נלכד על ידי אלישע עצמו. אלישע מכה אותם בסנוורים ומוליך אותם עיוורים למלך ישראל. כאשר הם מגיעים הוא מנחה לשחרר אותם כדי להעביר מסר של ענווה ופיוס.
הצבא הארמי צר על שומרון. הרעב קשה, המחירים מופקעים, למלך אין פתרונות לרעב. הוא משיב בציניות כי אין לו גורן או יקב כדי להביא מהם מצרכים. לנוכח מחזות של אכילת ילדים על ידי אימותיהם, המלך נחרד ומבין כי הוא זקוק לאלישע. הוא שולח שליח לאלישע, וזה מבין כי הוא עלול להיהרג בשל התוכחה שלו למלך. המוות הוא יסוד פיזי ורוחני. עלינו להתגבר על כוחות ההתנגדות כדי שנוכל להפיץ ולהעצים את האור בעולם. כאשר איננו מתנגדים לכוחות שכובלים אותנו לאנוכיות, אנחנו עוברים תהליך של מוות פנימי.
לנצח את המוות
להתגבר על כוחות ההתנגדות לחיים, לחפש תמיד את הטוב ואת הברכה, אשר רק הם מרחיקים מאיתנו את המוות הפנימי ומעניקים לנו אלמוות רוחני.
