שופטים , פרק כ
"וַיֵּאָסֵף כָּל אישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים" שופטים, כ, יא
"וַיֵּצְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן מִן הַגִּבְעָה וַיַּשְׁחִיתוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה" שופטים, כ, כא
"הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי אִם אֶחְדָּל, וַיֹּאמֶר ה': עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ" שופטים, כ, כח
שבטי ישראל נאספים כדי לנקום על מעשה הנבלה של תושבי גבעון משבט בנימין. הם מבקשים מבני השבט להסגיר את הפושעים, אך אלו מסרבים. פורצת מלחמת אחים. אנשי בנימין מכים את הכוח הישראלי שנאסף מולם. אנשי ישראל המוכים עולים למקדש בבית אל לשאול אם מלחמתם מוצדקת ולהמשיך בה. אלוהים משיב כי יחזק אותם וכי עליהם להמשיך במערכה. הם מתפללים, מקריבים קורבנות, צמים ויוצאים שוב לקרב. בסיבוב השלישי הם טומנים לאנשי בנימין מלכודת, בדומה לכיבוש העי. כאשר אנשי בנימין יוצאים מן העיר לרדוף אחריהם, הם שורפים את העיר, מאגפים את אנשי בנימין ומשמידים אותם. רק קומץ מצליח להימלט למדבר. בני ישראל מבינים כי מעשה הפילגש בגבעה הוא שפל מוסרי שלא ניתן למחול עליו, וכי עליהם לפעול גם במחיר כבד. הם יוצאים למערכה שבה יאבדו רבים מבניהם ומבני שבט בנימין, אך רק כך יוכלו ליצור נקודת איזון מוסרית חדשה ולהתעורר.
לשחרר
לשחרר את האגו, לשחרר את הרצון האנוכי ואת הקטנוניות .נקודת השפל מחייבת אותנו לבחון מחדש את חיינו ולהתעורר, מן השברים יצמח הבית החדש.
