13 יֵשׁוּעַ שָׁמַע וְנָסַע מִשָּׁם בְּסִירָה אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם, הוּא לְבַדּוֹ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ הַהֲמוֹנִים הָלְכוּ אַחֲרָיו בָּרֶגֶל מִן הֶעָרִים. 14 כְּשֶׁיָּצָא רָאָה הֲמוֹן עַם רַב. הוּא נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עֲלֵיהֶם וְרִפֵּא אֶת הַחוֹלִים שֶּׁבֵּינֵיהֶם. 15 לְעֵת עֶרֶב נִגְּשׁוּ אֵלָיו תַּלְמִידָיו וְאָמְרוּ: "הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם וְהַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת; שְׁלַח אֶת הֲמוֹן הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל הַכְּפָרִים לִקְנוֹת לָהֶם אֹכֶל" . 16אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין הֵם צְרִיכִים לָלֶכֶת. תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל". 17 הֵשִׁיבוּ לוֹ: "אֵין לָנוּ פֹּה אֶלָּא חָמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָּגִים."
18 אָמַר: "הָבִיאוּ אוֹתָם אֵלַי הֵנָּה". 19 הוּא צִוָּה אֶת הָעָם לָשֶׁבֶת עַל הַדֶּשֶׁא, לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, נָשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרֵךְ. לְאַחַר מִכֵּן בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לַתַּלְמִידִים וְהַתַּלְמִידִים נָתְנוּ לָעָם. 20 הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׁר סַלִּים מְלֵאִים. 21 מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִלְּבַד הַנָּשִׁים וְהַטַּף.
ישוע מגיע בסירה לאזור השומם בצפון הכנרת, אזור שבו עד ימינו יש צמחייה גבוהה והדגים מגיעים להתרבות במים החמימים של המעיינות. במקום זה הוא פגש רבים שבאו לשמוע את דבריו, אך הערב יורד והם רעבים. ישוע לוקח חמש כיכרות לחם ושני דגים ומאכיל בהם חמשת אלפים אנשים. ישוע חולק את השפע עם שאר התלמידים ומאפשר להם שיתוף פיזי ורוחני בו־זמנית. השובע הוא בראש ובראשונה פנימי, בכוח האמונה, והערך החשוב הוא אהבה ונתינה לאנשים ללא תנאי.
לתת ללא תנאי
לחלוק את השפע ואת האור עם האחר, הארה תבוא רק כאשר נתאחד ונתמזג ללא תנאי.
