מדוע‭ ‬שירת‭ ‬הבורא‭ ‬היא‭ ‬המדרגה‭ ‬הרוחנית‭ ‬הגבוהה‭ ‬ביותר‭?‬

האור שהעניק אלוהים  לעם ישראל על הר סיני

"וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימָהּ בְּפִיהֶם לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"א)

• • זכות גדולה היא של לימוד מתוך כוונה גדולה, ואילו הזכות הגדולה ביותר היא ללמד אחרים מתוך שימה – על האדם לקבל את "השירה הזאת" ול"שימה בפיהם". אנו לומדים שימה מהי באמצעות שולחן ערוך של יוסף קארו: "רבי עקיבא אומר: מנין שאדם חייב לשנות לתלמידו את דברי התורה עד שילמדנו התלמיד ויקלוט את הדברים – שנאמר שימה בפיהם, שאף הם יוכלו להיות מסוגלים ללמדה לאחרים". משמעות השימה היא להנחיל וללמד לעומק ולא רק מתוך ידיעה או שינון. 
  • אדם הלומד ועושה חסד עם האחרים מתוך כוונה ועומק, משפיע גם על סביבתו והיא נהנית מכך, זוהי גם תכלית הקיום, לעלות לשפר ולהשתפר יחד מתוך אחדות.
  • השירה היא האור האלוהי אשר ניתן לעם ישראל בהר סיני, כחלק מן התוכנית האלוהית, זהו המדריך לבריאת העולם: "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם. אָדָם מִתְבּוֹנֵן בַּתּוֹרָה וּמְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם " (הזוהר הקדוש קס"א) 
  • עלינו ללמוד את השירה ולחזור ולהגות בה גם עם אחרים, עלינו לסייע בהפצתה. השירה היא המדרגה הגבוהה ביותר של המסר האלוהי, יש בה לא רק מילים, אלא יש בה גם רגש. השירה היא האור האלוהי, לכן השפעתה על התודעה היא הגבוהה ביותר, בפרט כאשר אנו רוצים להשפיע על הדורות הבאים.

משה מעביר את ההובלה ליהושע

"וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת, בַּיּוֹם הַהוּא; וַיְלַמְּדָהּ, אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  כג וַיְצַו אֶת-יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וַיֹּאמֶר חֲזַק וֶאֱמָץ–כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם; וְאָנֹכִי, אֶהְיֶה עִמָּךְ… וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת-הַלְוִיִּם, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה לֵאמֹר.  כו לָקֹחַ, אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה, וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ, מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם; וְהָיָה-שָׁם בְּךָ, לְעֵד" (דברים ל"א)

• • משה פונה אל יהושע ומעביר לו את ההובלה, אין מדובר רק בהובלת המחנה כמנהיג או מצביא, אלא בעיקר הובלה כמחנך. משה כמי שראה את אלוהים, מבין היטב, את אפסותו של האדם, ולכן הוא מניח את שיקולי האגו ומעביר את ההנהגה. משה יודע כי שעת מותו קרבה ונמנע ממנו להיכנס לארץ ישראל וליהנות מהשפע, משה מתגלה כנדיב לב – חולק את הברכה העתידית לדורות הבאים.
  • מסר נוסף שמשה מעביר הוא, כי התורה היא מעיין נובע שאינו חדל לעולם. כל דור ודור צריך לשאת את רוח התורה איתו, אין די בכך שאנו מקבלים אותה, אלא עלינו לכתוב אותה בכל דור מחדש ולהעביר אותה הלאה.

לחלוק את הידע
להיות מורה, לחלוק את החכמה והנסיון, להנחיל ידע בכבוד וענווה, גם מול התנגדות. פוטנציאל התיקון קיים בכל אחד.

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת וילך

• • פרשת וילך הקרויה גם "שבת שובה", נקראת בשבת שבין ראש השנה, היום שבו נגזר דיננו, לבין יום הכיפורים שבו אנו יכולים לזכות במחילה, אם רק נתאמץ ונעשה במהלך עשרת הימים האלו את התשובה.
  • כדי לעשות את התשובה אנו צריכים לשוב למקור, לנפשנו, לבחור בעבודה הרוחנית על פני ההנאות החומריות והחולפות של האגו.
  • בעשרת הימים אלו עלינו לפוגג את האנרגיה השלילית, להשאיר את האשמה מאחורינו ולהמיר את השליליות באור. התשובה היא הדרך הביתה.
  • שימה היא להנחיל וללמד מתוך כוונה גדולה ולא רק מתוך ידיעה או שינון, הזכות האנושית הגדולה ביותר היא ללמד אחרים ולהנחיל להם את השפע.
  • השירה היא האור האלוהי אשר ניתן לעם ישראל בהר סיני, השירה היא המדרגה הגבוהה ביותר של המסר האלוהי, משום שיש בה גם רגש עמוק.
  • התורה היא מעיין נובע שאינו חדל לעולם, אין די בכך שאנו מקבלים אותה, אלא עלינו לכתוב וללמד אותה בכל דור מחדש.