"וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד"
ירמיהו ל, י
על אלו החווים פורענות להתעודד. אם לא יתפשרו וישמרו על האמונה ועל המידות הטובות, גם כאשר יחוו משברים בדרך וגם כאשר ימעדו ויטעו, תהיה להם תמיד האפשרות להגיע אל המדרגה הגבוהה ביותר. אלו שלא יתפשרו ויתמידו הם אלו אשר ישובו וייהנו מהאור האינסופי.
לא להתפשר על פחות
להתמיד ולא לוותר, להציב מטרות גבוהות ולחתור בקנאות אליהן. להתגבר על הרפיון אשר מונע מאיתנו להשיג את האפשרי.
"הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ"
ירמיהו ל, ז
רק מתוך הצרה והשפל יכולה לצמוח הישועה, מתוך המכה צומחת התרופה. התיקון הוא התנאי לצמיחה ואסור לנו להרפות מן המאמץ להשתפר בעת מצוקה כי חשבון הנפש שנעשה וההתעוררות שתבוא לאחר מכן יהיו גדולים; ההארה תגיע רק כאשר ניצור מעגל סגור של אור ונחלוק אותו עם העולם.
ליצור מעגל סגור של אור
לחלוק את השפע ואת האור עם האחר, הארה תבוא רק כאשר ניתן ונקבל, נתאחד ונתמזג במעגליות ללא תנאי.
"מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים"
ירמיהו ט, א
כאשר אדם מוקף ברע אשר השפעתו הרסנית ומזיקה, עליו לבדל את עצמו ולחפש את הטוב בתוך עצמו. כל עוד האדם יכול להשפיע ולתקן את סביבתו, עליו לעשות זאת, אך אם אבד הסיכוי, אז עליו להתבדל ולהתמיד בטוב. ירמיהו אשר חי בימות הכאוס של החורבן (בית הראשון) ונואש מן היכולת של עמו לתקן את דרכיו בהווה, קורא לעמו ללקט את הניצוצות ולהיבנות בעתיד מחדש.
לראות את הסדר ואת השלמות בתוך הכאוס
הקדושה היא מתת שמיים, מטרתה היא הגעה לשלמות רוחנית .יש ללקט את הניצוצות ולבנות מחדש את הסדר המופלא.
"עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ"
ירמיהו ה, כה
העיניים יכולות לראות את האמת והאוזניים יכולות לשמוע. המידע קיים, אך הדבר הוא רק אפשרות ובחירה בידי האדם. כשם שבלעם יכול היה אך בחר שלא לראות את המלאך שעמד מולו והאתון כן ראתה, כך כל אדם יכול להתייצב מול המציאות ולהבין את משמעותה. אם יבחר שלא לעשות זאת, יצטרך לשאת בתוצאות.
לחלוק את הידע
להיות מורה, לחלוק את החכמה והנסיון, להנחיל ידע בכבוד וענווה, גם מול התנגדות. עלינו להניע את תהליך התיקון בכל מי שמסביב.
"כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים – רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם"
ירמיהו לא, יד
המסר האלוהי לרחל המבכה את בניה האובדים הוא של עידוד ונחמה. אלוהים נעתר לתפילות ולמאמץ להשיב את הטוב לאחר תהליך שיהיו בו גלות ותיקון. האור האלוהי ישוב ויעלה לפניהם בבוא היום. רק מן השברים יכול לצמוח הבית החדש.
לשחרר
לשחרר את האגו, לשחרר את הרצון האנוכי ואת הקטנוניות. נקודת השפל מחייבת אותנו לבחון מחדש את חיינו ולהתעורר, מן השברים יצמח הבית החדש.
