ויקרא // פרשת שמיני

מהי‭ ‬התרופה‭ ‬לאחר‭ ‬אסון‭?‬

בני אהרון נספים לאחר שהדליקו אש זרה

"וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה–אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם.  ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.  ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן" (ויקרא י')

    • בעת חנוכת המשכן מתרחש אסון. נדב ואביהוא בניו של אהרון עושים פעולה אסורה ומתים בעקבות זאת. חטאם היה פעולה בניגוד למצופה ולראוי, עיסוק באש זרה שלא על פי המתחייב במשכן. אש זרה היא פעולה או כוונה הנובעות מתוך גאווה וקנאות. קורבן מרמז על קרבה, והכוהן או העובד, הקרוב לקודש ולשכינה, חייב לנהוג מתוך אחריות ויראה, כבוד למסגרת ולמורשת ולא לפעול מתוך יוהרה.
    • סיפור נדב ואביהוא מלמד אותנו מה מחירה של קנאות. כאשר אדם לוקה בהתלהבות יתר ומתנתק מן הראוי והמקובל. חטא הקנאות הוא חטא היוהרה, זהו תמרור אזהרה. סיפור מותם הטרגי מתרחש דווקא ביום החגיגי של חנוכת המשכן, ללמד אותנו עד כמה חטאם חמור, עד כדי כך שאלוהים בחר לאותת ולהזהיר את העם מפני יוהרה וקיצוניות. התלהבות היא דבר טוב, כל עוד היא לא נעשית מתוך האגו. על האנשים המובילים בחברה להיות מתונים, צנועים ולפעול למען הכלל. 
    • "יצא יצר עבודה זרה כגוריא דנורא מבית קדשי הקדשים …" (מסכת סנהדרין ס"ד), אש זרה אינה אלא אש היוצאת מלפני אלוהים בדמותו של גור אריה. יצר האדם ורגשותיו עשויים להוביל אותו להתעלות, אך בו בזמן גם לחטא. עלינו לבנות את הגשרים לעולם באופן נכון, ללא גשרים האדם לא יצליח להתחבר ויישרף באור. 

משה מעודד את אהרון לאחר מות בניו

" וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל-אִיתָמָר בָּנָיו הַנּוֹתָרִים, קְחוּ אֶת-הַמִּנְחָה הַנּוֹתֶרֶת מֵאִשֵּׁי יְהוָה, וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ:  כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, הִוא.  יג וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ, בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, כִּי חָקְךָ וְחָק-בָּנֶיךָ הִוא, מֵאִשֵּׁי יְהוָה:  כִּי-כֵן, צֻוֵּיתִי" (ויקרא י')

    • אחרי אסון מות בניו של אהרון, משה מגלה מנהיגות, משתתף באבלו של אהרון, מנחם אותו ודואג להנחות על סידורי האבלות. משה מעודד אותו ומעניק לו השראה וביטחון, כי לא רק שביכולתו לעשות את עבודת הכהונה נכון, אלא זו אף חובתו. אל לאדם להשתמט משליחותו הרוחנית. משה דואג לקבורת בני אהרון ונותן הנחיות מדויקות כיצד לבצע את הטקס במשכן, כדי שאסון דומה לא יתרחש שוב. בכך הוא מעניק גם תמיכה רגשית, וגם מאפשר את המשך עבודת הקודש.
    • משה מבין היטב מצד אחד, כי תפקידו המרכזי של אהרון מחייב להמשיך בשגרה כדי לא לשבור את רוח העם, ומצד שני קיים המרכיב האנושי, אי אפשר להתעלם מן האבל. השילוב שבין החובה להמשיך בשליחות חיינו, בעבודה הרוחנית לצד האנושיות ונתינת פתח לרגשות הוא השילוב הנכון והתרופה לאחר אסון, חשוב לכבד את מרכזיותם של הרגשות ואת האנושיות.

למגר את הקנאה
לנקות הקנאה אשר מעכירה את השלווה ותוצאותיה הן הרס ואובדן.

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת שמיני

    • יצר האדם ורגשותיו עשויים להוביל אותו לתחושת התעלות, אך בו זמנית גם לחטא. עלינו להיות מתונים ולא ללקות בקנאות או בהתלהבות יתר.
    • לא ניתן להתחבר ללא גשרים, אדם המנסה להתחבר ללא גשרים נשרף. רק באמצעות גשרים חיוביים לעולם אפשר לגעת באחר, ולהרחיב את ההשפעה ואת האור בעולם.
    • על האנשים המובילים בחברה להיות נטולי אגו, צנועים ולפעול למען הכלל. סיפור נדב ואביהוא הוא תמרור הזהרה.
    • אל לאדם להשתמט משליחותו הרוחנית גם בעת משבר. ככל שאדם מפיץ אור ברמות גבוהות יותר, כך יש לו אחריות להמשיך לעשות זאת, ועליו לתת על כך דין וחשבון. 
    • השילוב שבין החובה להמשיך בשליחות לצד אנושיות, ונתינת פתח לרגשות הוא התרופה לאחר משבר.
    • על האדם לשאוף תמיד להשתנות, לחולל תמורה וחידוש ולהביא גאולה לעולם.