6 כְּשֶׁהָיָה יֵשׁוּעַ בְּבֵית עַנְיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַמְצֹרָע, 7 נִגְּשָׁה אֵלָיו אִשָּׁה שֶׁהֶחֱזִיקָה פַּךְ שֶׁמֶן וּבוֹ בֹּשֶׂם יָקָר מְאֹד וְיָצְקָה אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ בִּהְיוֹתוֹ מֵסֵב לְיַד הַשֻּׁלְחָן. 8 כִּרְאוֹתָם זֹאת כָּעֲסוּ הַתַּלְמִידִים וְאָמְרוּ: "לָמָּה הַבִּזְבּוּז הַזֶּה 9 הֲלֹא אֶפְשָׁר הָיָה לִמְכֹּר אֶת זֶה בִּמְחִיר רַב וְלָתֵת לָעֲנִיִּים."
10 כְּשֶׁהִבְחִין בָּזֶה יֵשׁוּעַ, אָמַר לָהֶם: "מַדּוּעַ תָּצִיקוּ לָאִשָּׁה? הֲרֵי מַעֲשֶׂה טוֹב עָשְׂתָה לִי. 11 הָעֲנִיִּים אִתְּכֶם תָּמִיד, אֲבָל אֲנִי, לֹא תָּמִיד אֲנִי אִתְּכֶם. 12 וְהִיא כְּשֶׁיָּצְקָה אֶת שֶׁמֶן הַבֹּשֶׂם הַזֶּה עַל גּוּפִי עָשְׂתָה זֹאת בִּשְׁבִיל קְבוּרָתִי. 13 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁתֻּכְרַז הַבְּשׂוֹרָה הַזֹּאת, בְּכָל הָעוֹלָם, יְסֻפַּר גַּם מַה שֶּׁעָשְׂתָה הִיא, וְזֶה לְזִכְרָהּ."
כאשר ישוע שוהה בביתו של שמעון המצורע בבית עניה, ניגשת אישה ומושחת את ראשו של ישוע בשמן יקר. התלמידים כועסים על הבזבוז הרב. ישוע נוזף בהם ומציין ששמן זה נועד לגופו אשר נמצא בדרך לקבורה. ישוע כבר יודע בשלב זה כי הוא עתיד להיצלב בימים הקרובים, ולכן הוא רואה את מעשה האישה כמעשה חסד וכמעשה יפה של אהבה ללא תנאי ולא כמעשה שלילי. בכך הוא בעצם יוצא נגד הביקורת והשיפוטיות השגויות של תלמידיו. עלינו לראות את האור ואת המעשה החיובי, ולא לחפש את ההיבט הביקורתי אצל האחר.
לאהוב ללא תנאי
לאהוב ללא תנאי ולהעניק את הנתינה מבלי שתהיה תלויה בדבר. לפתוח את לבנו אל הסובבים אותנו ולעורר בהם אהבת חינם.
