מלכים ב, פרק יח
"וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם" מלכים ב, יח, יג
ביהודה שולט חזקיהו המלך. הוא זוכה לציון גבוה מאוד בשמירה על עבודת אלוהי ישראל ובביטול העבודה הזרה. חזקיה מכה את הפלשתים ואף מורד באשור. חזקיהו כורת ברית עם המצרים אך הם מכזיבים ואינם מצטרפים להגנתו. האשורים יוצאים למסע ענישה ביהודה: הם כובשים את רוב שטחי יהודה, משמידים את הערים, ורק ירושלים נותרת במצור.
משלחת מגיעה לירושלים בראשות רבשקה האשורי. הוא ניצב ליד החומות ומנסה לשכנע את אנשי חזקיהו להיכנע, תוך שהוא מדגיש בפניהם את עוצמת אשור שאין עם או אל שעמדו בפני עוצמתה. רבקשה מדבר עברית כדי שכל העם יבין, וכך יטיל מורא גדול יותר. חזקיהו מנחה את אנשיו לא להשיב. הם מספרים לו את דברי רבשקה ונתקפים פחד כבד. חזקיהו מחבר את ישראל עם עיר האלוהים ועם עבודת האלוהים. הגשר המשותף הוא זה שמחולל את נס עמידת ירושלים בפני האויב העדיף. חזקיהו יכול היה להעדיף את האינטרס האישי ולשעבד את ירושלים בכל מחיר, אך הוא בחר להתמודד, ושמע בקול הנביא.
להתחבר לבורא
לצמצם את העצמי מתוך ענווה ולהתחבר לבורא ולברואים. לבנות גשרים ולהרחיב את התודעה באמצעות פתיחת הלב.
