שנת 165 לפנה"ס
"ויקח גרגיאס חמשת אלפים איש ואלף פרשים בחור ויסע המחנה לילה: לנפול על מחנה היהודים ולהכותם פתאום ובני המצודה היו לו למורי דרך: וישמע יהודה ויסע הוא והגיבורים להכות את חיל המלך אשר בעמאוס: עד החיל מפוזרים היו מחוץ למחנה ויבוא גרגיאס אל מחנה יהודה לילה ולא מצא איש ויחפש אותם בהרים כי אמר נסים הם ממנו: וכאור הבוקר נראה יהודה בשפלה בשלושת אלפי איש אך מגינים וחרבות לא היו להם כאשר חפצו…ועתה נקרא לשמים אם יחפץ בנו ויזכור ברית אבות והשמיד את המחנה הזה מפנינו היום :וידעו כל הגוים כי יש פודה ומציל לישראל: וישאו הנכרים את עיניהם ויראו אותם באים מנגד: ויצאו מן המחנה למלחמה ויתקעו אשר עם יהודה :ויתגרו ויגפו את הגוים וינוסו אל הבקעה: והמאסף כולו נפל בחרב וירדפו אחריהם עד גזר ועד שדות אדום ואשדוד ויבנה ויפלו מהם כשלושת אלפים איש"
ספר מקבים א, ג, י
לאחר מפלת סירון, נשלח הגנרל גורגיאס לתקוף את יהודה. צבאו של גורגיאס היה עצום בגודלו – כ־40,000 לוחמים ועוד אלפי פרשים. מולו התארגן באזור מצפה צבאו הקטן והקטלני של יהודה, אשר מנה 6,000 לוחמים. גורגיאס אסף כ־5,000 לוחמים ממחנהו מתוך כוונה להפתיע את יהודה ולהשמידו. תוכניתו של גורגיאוס נודעה ליהודה, ובתגובה הוא נטש את המחנה והשאיר מדורות דולקות. גורגיאס סבר בטעות כי יהודה ברח עם צבאו, והחל רודף אחריו לכיוון ההרים, אך בינתיים יהודה איגף אותו ותקף את מחנהו באמאוס (לטרון) עם שחר. הצבא הסלווקי הופתע, אלפי לוחמים נהרגו, והשאר נפוצו לכל עבר. כאשר גורגיאס שב מן המרדף הכושל, הוא חזה במחנהו עולה באש ונמלט אף הוא מן המערכה.
יהודה המכבי מביס צבא עדיף בלוחמים ובנשק, הדבר מושג באמצעות הוודאות שבעזרת כח עליון הוא יתגבר על המוות. כאשר לאדם יש ודאות מוחלטת למותו של הכח השלילי, אז כח זה יובס.
לגרש את מלאך המוות
להתגבר על כוחות ההתנגדות לחיים, לתת ולחפש כל העת את השיתוף עם הלבבות אשר מעניקים לנו אלמוות רוחני.
