הבשורה על-פי יוחנן פרק ד

ישוע מציע לאישה השומרונית את מי האלהים

ד כְּשֶׁנּוֹדַע לָאָדוֹן כִּי שָׁמְעוּ הַפְּרוּשִׁים שֶׁיֵּשׁוּעַ מַרְבֶּה יוֹתֵר מִיּוֹחָנָן לַעֲשׂוֹת תַּלְמִידִים וּלְהַטְבִּילָם 2  אִם כִּי יֵשׁוּעַ עַצְמוֹ לֹא הִטְבִּיל, אֶלָּא תַּלְמִידָיו ־ 3  עָזַב אֶת יְהוּדָה וְיָצָא לָשׁוּב לַגָּלִיל. 4 כֵּיוָן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבֹר דֶּרֶךְ שׁוֹמְרוֹן 5 הוּא בָּא לְעִיר בְּשׁוֹמְרוֹן, שְׁכֶם שְׁמָהּ, עַל־יַד חֶלְקַת הַשָֹדֶה שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ 6 וְשָׁם הָיְתָה בְּאֵר יַעֲקֹב. יֵשׁוּעַ, שֶׁהָיָה עָיֵף מִמַּסָּעוֹ, יָשַׁב לוֹ לְיַד הַבְּאֵר. הַשָּׁעָה הָיְתָה הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית בְּעֶרֶךְ. 7 וְהִנֵּה בָּאָה אִשָּׁה מִשּׁוֹמְרוֹן לִשְׁאֹב מַיִם. אָמַר לָהּ יֵשׁוּעַ: "תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת" 8 שֶׁכֵּן תַּלְמִידָיו הָלְכוּ הָעִירָה לִקְנוֹת אֹכֶל.

9 אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה הַשּׁוֹמְרוֹנִית: "אֵיךְ אַתָּה, שֶׁיְּהוּדִי אַתָּה, מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִשְׁתּוֹת וַאֲנִי אִשָּׁה שׁוֹמְרוֹנִית?" ־כִּי הַיְּהוּדִים אֵינָם מִתְעָרְבִים עִם שׁוֹמְרוֹנִים.10 הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: "לוּ יָדַעַתְּ אֶת מַתְּנַת הָאֱלֹהִים וּמִי הוּא הָאוֹמֵר לָךְ 'תְּנִי לִי לִשְׁתּוֹת', הָיִית אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ וְהוּא הָיָה נוֹתֵן לָךְ מַיִם חַיִּים". 11 אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: "אֲדוֹנִי, אֲפִלּוּ דְּלִי אֵין לְךָ וְהַבְּאֵר עֲמֻקָּה, אִם כֵּן מֵאַיִן לְךָ מַיִם חַיִּים 12 הַאִם גָּדוֹל אַתָּה מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁנָּתַן לָנוּ אֶת הַבְּאֵר וְשָׁתָה מִמֶּנָּה הוּא וּבָנָיו וּמִקְנֵהוּ?" 13עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהּ: "כָּל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם הָאֵלֶּה יִצְמָא שׁוּב, 14 אֲבָל הַשּׁוֹתֶה מִן הַמַּיִם אֲשֶׁר אֲנִי אֶתֵּן לוֹ לֹא יִצְמָא לְעוֹלָם; הַמַּיִם שֶׁאֶתֵּן לוֹ יִהְיוּ בּוֹ לִמְקוֹר מַיִם נוֹבְעִים לְחַיֵּי עוֹלָם."

ככל שישוע צובר יותר תלמידים, כך הפרושים בירושלים מתחילים לרדוף גם אותו, כפי שיוחנן נרדף, ולכן ישוע עובר לגליל. בדרך הוא עוצר בשכם, שם הוא פוגש אישה שומרונית ומבקש לשתות מים. היא מתפלאת כי יהודים אינם באים במגע עם שומרונים. הוא מציע לה גם כן מים חיים. היא שוב מתפלאת איך הוא מציע לה מים בלי חבל ודלי. הוא מבהיר לה כי מים אלו הם מי האלוהים – מים שהשותה מהם אינו צמא לעולם. עבודה רוחנית גורמת לאדם להיות מלא ומסופק. לעומת זאת כניעה לסיפוקים גשמיים וחולפים או לאמונות כוזבות משאירה את האדם ריק. השפע האלוהי לעולם אינו יכול להשאיר אדם צמא וריק, אלא מלא משמעות ועוצמה. עבור כל אדם, לא משנה מהי דתו או מהו מעמדו, כל אדם יכול לעשות את התיקון, להגיע למדרגת הצדיקות ולחלוק את השפע עם העולם.

לחלוק את השפע 
עלינו לחלוק את השפע שניתן לנו, שלא על מנת לקבל תמורה. הנתינה תאיר את ליבנו ותשקף בו את דמותו של האל.