עזרא פרק ז
"הוּא עֶזְרָא, עָלָה מִבָּבֶל, וְהוּא-סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר-נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל; וַיִּתֶּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ, כְּיַד-יְהוָה אֱלֹהָיו עָלָיו–כֹּל, בַּקָּשָׁתוֹ" עזרא, ז, ו
"וְעָלַי הִטָּה-חֶסֶד, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו, וּלְכָל-שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ, הַגִּבֹּרִים; וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי, כְּיַד-יְהוָה אֱלֹהַי עָלַי, וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים, לַעֲלוֹת עִמִּי" עזרא, ז, כח
עזרא הוא סופר וכוהן בקיא מאוד בתורה, נצר למשפחת אהרון. עזרא עולה לירושלים בשנת 458 לפנה"ס בזמן המלך ארתחשסתא. הוא עולה בראש קבוצת עולים מבבל. מטרתו של עזרא היא לפעול להפצת התורה, והוא עושה זאת באישור וברישיון של המלך הפרסי. כשליח המלך, עזרא נדרש לפקח על יישום העקרונות של הדת היהודית בירושלים. הדבר נעשה במימון המלך. עזרא ממנה דיינים ועושה משפט בהתאם לדת ישראל. עזרא מודה לאלוהים על החסד שהעניק לו באמצעות המלך. כדי להוציא לפועל את הרעיונות הגדולים אשר נותנים משמעות לחיים, לא מספיק שאדם יהגה ברעיונות; יש הכרח להוציא אותם לפועל במציאות, בדיוק כפי שעזרא נהג בשובו לירושלים ובהפצת החזון האלוהי.
לרדוף שלום
לעודד פתרונות בדרכי פיוס וסובלנות. להקשיב לאחר תחילה, לחפש את האור בחשכה ולבקש רק טוב.
