נחמיה פרק יב
"וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת-הַלְוִיִּם מִכָּל-מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת. כח וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים וּמִן-הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם" נחמיה, יב, כז
"וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם-הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק" נחמיה, יב, מג
לכוהנים וללוויים יש מקום חשוב במקדש ובחיי העם. בפרק מפורטת רשימת הכוהנים והלוויים ותפקידיהם. בעת חנוכת החומה, הכוהנים והלוויים מטהרים את העם, את השערים ואת החומה, ויוצאים בתהלוכה גדולה לעבר בית האלוהים. בראש התהלוכה צועד נחמיה. נקבעות תקנות לניהול עבודת המקדש: פקידים ממונים לניהול האוצר, המבוסס על מתנות ועל תרומות; מתארגנות משמרות של כוהנים ולוויים, משוררים ושוערים. בתוך הכאוס הגדול יש סדר: לכל פרט ואדם יש חשיבות בתוך המארג, ועל כל אדם למלא את חלקו. כל אדם יכול להחטיא את הרבים וכל אדם יכול לזכות את הקבוצה כולה. הפצת האור בעולם תלויה בכל אחד מאיתנו.
לאהוב ללא תנאי
לאהוב ללא תנאי ולהעניק את הנתינה מבלי שתהיה תלויה בדבר. לפתוח את לבנו אל הסובבים אותנו ולעורר בהם אהבת חינם.
