מלכים ב, פרק יט
"וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּתְכַּס בַּשָּׂק וַיָּבֹא בֵּית ה'… כֹּה אָמַר ה' אַל תִּירָא" מלכים ב, יט, א
"אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל?" מלכים ב, יט, כב
"וְשַׂמְתִּי חַחִי בְּאַפֶּךָ וּמִתְגִּי בִּשְׂפָתֶיךָ וַהֲשִׁבֹתִיךָ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתָ בָּהּ" מלכים ב, יט, כח
"וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים" מלכים ב, יט, לה
אנשי חזקיהו מעבירים לו את דברי רבשקה. חזקיהו נבהל וקורע את בגדיו. הוא שולח משלחת לישעיהו, אשר משיב לו במסר מרגיע שאלוהים איתו. מלך אשור שולח מכתב לחזקיהו שמזהיר אותו מן האסון שפקד את כל העמים השכנים. ישעיהו זועם על מכתבו של מלך אשור. הוא רואה במכתב גאווה ועזות מצח. הוא מדמה את מלך אשור לבהמה שמחברים אליה טבעת לאף והיא נקשרת בחבל, ומנבא שכך יוביל אותו אלוהים בחזרה לארצו, מבלי שיפגע בירושלים. באותו לילה נפגעים חיילי אשור ומתים. ירושלים ניצלת. סנחריב חוזר לאשור, ובהמשך נרצח במרידה פנימית. חזקיהו אינו מוותר ואינו נכנע ללחצים ברפיון ובפחדים. הוא דבק בנאמנותו, ומציב את הרף הגבוה האפשרי – הצלת ירושלים ובית האלוהים.
לא להתפשר על פחות
להתמיד ולא לוותר, להציב מטרות גבוהות ולחתור בקנאות אליהן. להתגבר על הרפיון אשר מונע מאיתנו להשיג את האפשרי.
