השאלה הניצבת במרכז חיינו היא שאלת הבחירה. בכל יום ניתנת לנו הבחירה,בין הטוב לרע, בין הברכה לקללה. כל יום מזמן לנו אפשרות לבחור בחיים מחדש, אבל השאלה המרכזית של חיינו אינה האם עלינו לבחור בחיים, אלא באילו חיים אנחנו בוחרים?

הכספת האלוהית מכילה את כל האוצרות הרוחניים אשר ביכולתו של אדם להשיג כדי לצמוח ולהגיע לדרגת הצדיקות המאפשרת להתקרב לבורא. 

חשיפת הכלים המצויים בכתבי הקודש, יאפשרו לכל אדם להגיע לאוצרות הרוחניים ובאמצעותם להגיע לשלמות הפנימית שהוא שואף אליה כל חייו. המפתח לכספת האלוהית נמצא ברבדים הגלויים והסמויים של כתבי הקודש, אם רק נחשוף אותם נצמח רוחנית והדבר יוביל אותנו למדרגת הצדיקות ולתכלית חיינו, שהיא לראות רק אור.

האדם יכול לטפס ממדרגה למדרגה, אין קיצורי דרך. זהו מסע מתוך חיפוש, אין בו יעד מסוים, התכלית היא עלייה פנימית. את השלמות והאיזון הפנימיים נשיג באמצעות תיקון אישי ותיקון עולם. זהו מסע של הגבלה עצמית ומאבק בפיתויים, לכן הוצאת הרע מתוכנו היא תהליך אין-סופי.

אדם יזכה לברכה, אם יעשה מאמץ מתמיד לשיפור ותיקון אישי. התיקון יושג באמצעות הרצון לחלוק עם האחר, קבלת חוסר השלמות, שבירה וריפוי עצמי, צמיחה רוחנית, ענווה, אסירות תודה, הכרה בגדולת האחר, הגבלה עצמית ומחילה.

אדם יצבור זכויות, אם יפעל להשפיע ולעשות תיקון עולם. תיקון העולם יושג באמצעות עשיית חסד, אהבת האחר, נתינה וחלוקת השפע, חשיפת האחר להזדמנויות, שאיפה לאחדות, שיתוף החכמה ויצירה משותפת.

באמצעות תהליך התיקון האישי האדם זוכה בברכות, איתם יוכל להתקדם ולהגיע לשלב בו הוא יכול להשפיע ולעשות תיקון עולם. באמצעות תהליך מעגלי זה האדם מוציא כל העת את הרע מתוכו וצובר עוד ועוד זכויות, עד שהוא מגיע למדרגה הגבוהה ביותר, היא מדרגת הצדיקות, מדרגה אשר רואים בה רק אור.

האדם הוא שותף מלא בבריאה, לכן דברים רבים מסביבנו נבראו חסרים. על האדם ליצור כל ימי חייו כדי לתקן את החסר. זו דרכו של הבורא להאציל את השפע בעולם, מי שמקבל יותר זוכה ביכולת לתת. אור יכול להיברא רק אחרי שפל, לכן תנאי לכל יצירה וחידוש הוא שבירה. 

מאחר והעולם נברא חסר, מוטלת על האדם האחריות להשלמתו ולתיקונו. מוטל על האדם לחלוק את כל ממדי האור. זאת האחריות שלנו, לעשות את המאמץ האישי, לפעול לשיפור מתמיד ולחלוק את השפע בעולם.

נחל השפע זורם תמיד, לפנינו אפשרויות לזכות באוצרות אין-סופיים, הדבר תלוי רק בנו. מה שקובע את המדרגה שבה אנחנו נמצאים, ואת רמת הברכה שאנחנו זוכים לה הם המאמץ האישי. הבורא אינו רוצה שנסתמך על הנס, מרגע שנעשה את הצעד הראשון האפשרויות הן אין-סופיות. 

ככל שנלך אחרי החיצוניות כך יתמעטו כוחותינו הפנימיים. הסיפוק האמיתי יכול לנבוע רק מתוך ייעוד פנימי ומתוך תחושת שליחות. סיפוק אמיתי יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות יצירה, חידוש ועמידה בניסיונות. הדברים שיעניקו סיפוק אמיתי לחיינו יהיו רק ברובד הפנימי והרוחני.

השכינה היא רוחנית לגמרי, אך היא באה לידי ביטוי באמצעות העולם הגשמי. המשכן לא נבנה בזהב, בנחושת או בבד, אלא בחוכמה ובדעת. הקדושה והקרבה לשכינה יכולות להיות מנת חלקו של כל אדם אם רק יפעל וינקוט יוזמה. לכל אדם יש אפשרות להתעלות ולהתקרב לבורא, כל אחד בדרכו הייחודית.

שליחותו של האדם, היא להשפיע באמצעות העצמת האור בעולם. כאשר נשפר את מצבו של אדם אחר, העולם יהפוך לטוב ולשלם יותר, לכן עלינו לעשות תיקון אישי ותיקון עולם. כאשר אנחנו זוכים בשפע, עלינו לפנות מקום לשפע הבא על ידי הענקת השפע הקודם לאחר, עלינו להעריך ולהעצים את האחר.

לב האדם הוא כמו שמן הזית, לאחר הלחץ מופק אור טהור ורוחני. אם אדם מגיע בלב שבור, הוא לעולם לא ידחה. הבורא לעולם אינו מתייאש מן האדם, רק האדם יכול להתייאש מעצמו, לכן צריך להתמיד, לא חשוב כמה כואב הכישלון. מועד הגאולה תלוי בהתנהגותנו, לכן ניתן להקדים אותו אם נפעל.

השכר האמיתי של האדם הוא המסע לעבר העתיד. הדבר הנותן לחיינו משמעות הוא תהליך ההתקרבות שלנו למדרגת הצדיקות, זוהי המדרגה העליונה אליה אנו שואפים.

בתלמוד הבבלי, נכתב כך: 

"אמר רבי אלעזר: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו.״

אלו אשר יתאמצו ויתמידו בחייהם לעשות את התיקון, יצברו ברכות וזכויות ויעלו כל העת במדרגות הרוחניות, הם שיזכו להגיע למדרגה הגבוהה ביותר, היא מדרגת הצדיקות, ויזכו לראות רק אור. זהו המקום בו אין מטפסים יותר, אלא נעים במעגל, אשר אין לו ראש וסוף, עולם שיש בו רק אור אינסופי, מזוקק וטהור, שם שוהים הצדיקים סביב האל ונהנים מזיו השכינה.

השאלה הניצבת במרכז חיינו היא שאלת הבחירה. בכל יום ניתנת לנו הבחירה,בין הטוב לרע, בין הברכה לקללה. כל יום מזמן לנו אפשרות לבחור בחיים מחדש, אבל השאלה המרכזית של חיינו אינה האם עלינו לבחור בחיים, אלא באילו חיים אנחנו בוחרים?

הכספת האלוהית מכילה את כל האוצרות הרוחניים אשר ביכולתו של אדם להשיג כדי לצמוח ולהגיע לדרגת הצדיקות המאפשרת להתקרב לבורא.

חשיפת הכלים המצויים בכתבי הקודש, יאפשרו לכל אדם להגיע לאוצרות הרוחניים ובאמצעותם להגיע לשלמות הפנימית שהוא שואף אליה כל חייו. המפתח לכספת האלוהית נמצא ברבדים הגלויים והסמויים של כתבי הקודש, אם רק נחשוף אותם נצמח רוחנית והדבר יוביל אותנו למדרגת הצדיקות ולתכלית חיינו, שהיא לראות רק אור.

האדם יכול לטפס ממדרגה למדרגה, אין קיצורי דרך. זהו מסע מתוך חיפוש, אין בו יעד מסוים, התכלית היא עלייה פנימית. את השלמות והאיזון הפנימיים נשיג באמצעות תיקון אישי ותיקון עולם. זהו מסע של הגבלה עצמית ומאבק בפיתויים, לכן הוצאת הרע מתוכנו היא תהליך אין-סופי.

אדם יזכה לברכה, אם יעשה מאמץ מתמיד לשיפור ותיקון אישי. התיקון יושג באמצעות הרצון לחלוק עם האחר, קבלת חוסר השלמות, שבירה וריפוי עצמי, צמיחה רוחנית, ענווה, אסירות תודה, הכרה בגדולת האחר, הגבלה עצמית ומחילה.

אדם יצבור זכויות, אם יפעל להשפיע ולעשות תיקון עולם. תיקון העולם יושג באמצעות עשיית חסד, אהבת האחר, נתינה וחלוקת השפע, חשיפת האחר להזדמנויות, שאיפה לאחדות, שיתוף החכמה ויצירה משותפת.

באמצעות תהליך התיקון האישי האדם זוכה בברכות, איתם יוכל להתקדם ולהגיע לשלב בו הוא יכול להשפיע ולעשות תיקון עולם. באמצעות תהליך מעגלי זה האדם מוציא כל העת את הרע מתוכו וצובר עוד ועוד זכויות, עד שהוא מגיע למדרגה הגבוהה ביותר, היא מדרגת הצדיקות, מדרגה אשר רואים בה רק אור.

האדם הוא שותף מלא בבריאה, לכן דברים רבים מסביבנו נבראו חסרים. על האדם ליצור כל ימי חייו כדי לתקן את החסר. זו דרכו של הבורא להאציל את השפע בעולם, מי שמקבל יותר זוכה ביכולת לתת. אור יכול להיברא רק אחרי שפל, לכן תנאי לכל יצירה וחידוש הוא שבירה. 

מאחר והעולם נברא חסר, מוטלת על האדם האחריות להשלמתו ולתיקונו. מוטל על האדם לחלוק את כל ממדי האור. זאת האחריות שלנו, לעשות את המאמץ האישי, לפעול לשיפור מתמיד ולחלוק את השפע בעולם.

נחל השפע זורם תמיד, לפנינו אפשרויות לזכות באוצרות אין-סופיים, הדבר תלוי רק בנו. מה שקובע את המדרגה שבה אנחנו נמצאים, ואת רמת הברכה שאנחנו זוכים לה הם המאמץ האישי. הבורא אינו רוצה שנסתמך על הנס, מרגע שנעשה את הצעד הראשון האפשרויות הן אין-סופיות. 

ככל שנלך אחרי החיצוניות כך יתמעטו כוחותינו הפנימיים. הסיפוק האמיתי יכול לנבוע רק מתוך ייעוד פנימי ומתוך תחושת שליחות. סיפוק אמיתי יכול לבוא לידי ביטוי באמצעות יצירה, חידוש ועמידה בניסיונות. הדברים שיעניקו סיפוק אמיתי לחיינו יהיו רק ברובד הפנימי והרוחני.

השכינה היא רוחנית לגמרי, אך היא באה לידי ביטוי באמצעות העולם הגשמי. המשכן לא נבנה בזהב, בנחושת או בבד, אלא בחוכמה ובדעת. הקדושה והקרבה לשכינה יכולות להיות מנת חלקו של כל אדם אם רק יפעל וינקוט יוזמה. לכל אדם יש אפשרות להתעלות ולהתקרב לבורא, כל אחד בדרכו הייחודית.

שליחותו של האדם, היא להשפיע באמצעות העצמת האור בעולם. כאשר נשפר את מצבו של אדם אחר, העולם יהפוך לטוב ולשלם יותר, לכן עלינו לעשות תיקון אישי ותיקון עולם. כאשר אנחנו זוכים בשפע, עלינו לפנות מקום לשפע הבא על ידי הענקת השפע הקודם לאחר, עלינו להעריך ולהעצים את האחר.

לב האדם הוא כמו שמן הזית, לאחר הלחץ מופק אור טהור ורוחני. אם אדם מגיע בלב שבור, הוא לעולם לא ידחה. הבורא לעולם אינו מתייאש מן האדם, רק האדם יכול להתייאש מעצמו, לכן צריך להתמיד, לא חשוב כמה כואב הכישלון. מועד הגאולה תלוי בהתנהגותנו, לכן ניתן להקדים אותו אם נפעל.

השכר האמיתי של האדם הוא המסע לעבר העתיד. הדבר הנותן לחיינו משמעות הוא תהליך ההתקרבות שלנו למדרגת הצדיקות, זוהי המדרגה העליונה אליה אנו שואפים.

בתלמוד הבבלי, נכתב כך: 

"אמר רבי אלעזר: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם בגן עדן, וכל אחד ואחד מראה באצבעו.״

אלו אשר יתאמצו ויתמידו בחייהם לעשות את התיקון, יצברו ברכות וזכויות ויעלו כל העת במדרגות הרוחניות, הם שיזכו להגיע למדרגה הגבוהה ביותר, היא מדרגת הצדיקות, ויזכו לראות רק אור. זהו המקום בו אין מטפסים יותר, אלא נעים במעגל, אשר אין לו ראש וסוף, עולם שיש בו רק אור אינסופי, מזוקק וטהור, שם שוהים הצדיקים סביב האל ונהנים מזיו השכינה.