15 הָלְכוּ הַפְּרוּשִׁים וְהִתְיָעֲצוּ לְהַכְשִׁיל אוֹתוֹ בִּדְבָרוֹ. 16 שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת תַּלְמִידֵיהֶם יַחַד עִם חֲסִידֵי בֵּית הוֹרְדוֹס וְהַלָּלוּ אָמְרוּ: "רַבִּי, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁאַתָּה אִישׁ אֱמֶת וְאֶת דֶּרֶךְ אֱלֹהִים אַתָּה מוֹרֶה עַל־פִּי הָאֱמֶת. גַּם אֵינְךָ חוֹשֵׁשׁ מֵאִישׁ, כִּי אֵינְךָ נוֹשֵׂא פָּנִים לָאֲנָשִּׁים. 17 עַל כֵּן אֱמֹר נָא לָנוּ, מַה דַּעְתְּךָ: הַאִם מֻתָּר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר אוֹ לֹא" 18 הִבְחִין יֵשׁוּעַ בְּרִשְׁעָתָם וְאָמַר: "לָמָּה אַתֶּם מְנַסִּים אוֹתִי? צְבוּעִים 19 הַרְאוּ לִי אֶת מַטְבֵּעַ הַמַּס." הִגִּישׁוּ לוֹ דִּינָר 20 שָׁאַל אוֹתָם: "שֶׁל מִי הַדְּמוּת הַזֹּאת וְהַכְּתֹבֶת" 21 הֵשִׁיבוּ: "שֶׁל הַקֵּיסָר" אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים" 22 כְּשָׁמְעָם זֹאת הִשְׁתּוֹמְמוּ, הִנִּיחוּ לוֹ וְהָלְכוּ.
הפרושים מנסים להכשיל את ישוע ולגרום לו להיחשב מורד במלכות. הם שואלים אם נכון שיהודים ישלמו מס לקיסר. ישוע משיב כי יש לתת לקיסר מה שמגיע לו ולאלוהים מה שמגיע לו, וכי אין סתירה – המלכות דואגת לענייני היומיום, ואלוהים דואג לעניינים הנשגבים והרוחניים, לכן יש הפרדה בין שני הדברים. הפרושים אשר ניסו להמריד את ישוע התפלאו מחוכמתו ומהאופן שבו הוא מסביר ומוכיח להם את הדברים, הניחו לו והלכו לדרכם. לשפע האלוהי יש ביטוי בעולם הזה הן במציאות היומיומית והן בעבודה הרוחנית שאנו נדרשים לעשות כדי להתחבר לבורא.
לחלוק את הידע
להיות מורה, לחלוק את החכמה והנסיון, להנחיל ידע בכבוד וענווה, גם מול התנגדות. פוטנציאל התיקון קיים בכל אחד ועלינו להניע את התהליך בכל מי שמסביב.
