נחמיה פרק יג
"וָאָבוֹא לִירוּשָׁלִָם וָאָבִינָה בָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה אֶלְיָשִׁיב לְטוֹבִיָּה לַעֲשׂוֹת לוֹ נִשְׁכָּה בְּחַצְרֵי בֵּית הָאֱלֹהִים. ח וַיֵּרַע לִי מְאֹד וָאַשְׁלִיכָה אֶת-כָּל-כְּלֵי בֵית-טוֹבִיָּה הַחוּץ מִן-הַלִּשְׁכָּה" נחמיה, יג, ז
"וָאֵדְעָה כִּי-מְנָיוֹת הַלְוִיִּם לֹא נִתָּנָה וַיִּבְרְחוּ אִישׁ-לְשָׂדֵהוּ הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה. יא וָאָרִיבָה אֶת-הַסְּגָנִים וָאֹמְרָה מַדּוּעַ נֶעֱזַב בֵּית-הָאֱלֹהִים וָאֶקְבְּצֵם וָאַעֲמִדֵם עַל-עָמְדָם" נחמיה, יג, י
"זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי עַל-זֹאת וְאַל-תֶּמַח חֲסָדַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּבֵית אֱלֹהַי וּבְמִשְׁמָרָיו. טו בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים-גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת וּמְבִיאִים הָעֲרֵמוֹת וְעֹמְסִים עַל-הַחֲמֹרִים וְאַף-יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל-מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וָאָעִיד בְּיוֹם מִכְרָם צָיִד" נחמיה, יג, יד
הקריאה בתורה מבהירה לעם כי אינו יכול להיטמע בקרב העמים הנוכריים וכי עליו להתבדל. נחמיה שב לפרס לבקשת המלך. כאשר הוא חוזר, הוא מגלה כי דברים רעים התרחשו. אלישיב הכוהן אפשר לטוביה לקחת נשך בבית המקדש. נחמיה מפטר את טוביה. נוסף על כך, הלוויים לא קיבלו את המעשרות ונטשו את ירושלים. נחמיה ממנה אחראים לטיפול במעשרות ומשיב את הלוויים. נחמיה מגלה כי המסחר נמשך ביום שבת בירושלים. הוא סוגר את שערי העיר בשבת, והתושבים מבינים את ההנחיה וחדלים לסחור בשבת. נחמיה נחרד מן ההתבוללות ומנישואי התערובת, ופועל באופן החלטי כדי להיאבק בתופעה. נחמיה פועל מתוך תחושת שליחות אישית, הן להחייאת העם ביהודה והן כלפי אלוהים. לאחר ההידרדרות, העם מבין כי עליו ליטול על עצמו אחריות ולתקן את העוולות ואת החטאים שאירעו בעת היעדרותו של נחמיה. רק כאשר אדם נוטל על עצמו אחריות הוא יכול לפעול לתיקון. כל עוד אדם מתכחש לחטאיו, הוא לא יוכל לעשות בהצלחה את התיקון. העם ונחמיה נוטלים אחריות, מבצעים בהצלחה את התיקון, ומשיבים את המצב לקדמותו.
לקחת אחריות ולעשות את התיקון
לקחת אחריות על מעשינו ולעשות את התיקון, הדרך לתיקון ותשובה פתוחה תמיד.
