26 אָז שִׁחְרֵר לָהֶם אֶת בַּר־אַבָּא, וְאֶת יֵשׁוּעַ הִלְקָה וּמָסַר לִצְלִיבָה. 27 לָקְחוּ חַיָּלֵי הַנָּצִיב אֶת יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְהִקְהִילוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַגְּדוּד. 28 הִפְשִׁיטוּהוּ וְהֶעֱטוּ עָלָיו מְעִיל שָׁנִי, 29 וּלְאַחַר שֶׁשָׂרְגוּ עֲטֶרֶת קוֹצִים שָׂמוּ אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, נָתְנוּ קָנֶה בְּיַד יְמִינוֹ וְכָרְעוּ לְפָנָיוּ כְּשֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים בּוֹ וְאוֹמְרִים: "שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים" 30 הֵם יָרְקוּ בּוֹ, לָקְחוּ אֶת הַקָּנֶה וְהִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ. 31 לְאַחַר שֶׁהִתְלוֹצְצוּ בּוֹ הֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הַמְּעִיל, הִלְבִּישׁוּהוּ אֶת בְּגָדָיו וְהוֹבִילוּהוּ לְהִצָּלֵב32 בְּצֵאתָם מָצְאוּ אִישׁ מֵאֶרֶץ קִירֶנְיָה, שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ, וְהִכְרִיחוּ אוֹתוֹ לָשֵׂאת אֶת צְלָבוֹ. 33 הֵם בָּאוּ אֶל מָקוֹם הַנִּקְרָא גָּלְגֹּתָּא, כְּלוֹמַר מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת 34 וְנָתְנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן מָהוּל בִּמְרוֹרַת צֶמַח הָרֹאשׁ. הוּא טָעַם, אַךְ לֹא רָצָה לִשְׁתּוֹת. 35 אַחֲרֵי שֶׁצָּלְבוּ אוֹתוֹ חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפִּילָם גּוֹרָל, 36 וְיָשְׁבוּ לִשְׁמֹר עָלָיו שָׁם. 37 מֵעַל לְרֹאשׁוֹ שָׂמוּ אֶת כְּתַב אַשְׁמָתוֹ: "זֶה הוּא יֵשׁוּעַ מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים."
אחרי ההרשעה, ישוע נמסר לצליבה. החיילים הרומאים משפילים אותו, שמים על ראשו כתר קוצים, יורקים עליו וחובטים בו בקנה. הם מעמיסים עליו את הצלב הכבד ויוצאים איתו לעמו הצליבה בדרך הייסורים. ישוע נופל וקם, פוגש את אימו. שמעון מקירנה מסייע לו לסחוב את הצלב; ורוניקה הקדושה מנגבת במטפחת את פניו מדם ומזיעה. ישוע נופל בכניסה לגבעת הגולגלתא, בשער העיר, שם הוא פוגש את בנות ירושלים המקוננות ומתנבא. הוא נופל פעם שלישית מכובד הצלב. כל אותו זמן הוא סופג השפלות ושנאה, אך אינו מגיב. הוא פותח את ליבו, שואף לאחדות ומקבל את הדחייה של אלו אשר עדיין אינם מאמינים ואת החסדים של אלו המאמינים – מבחינתו הם חלק מאותו שלם. ישוע אינו מתחרט או נכנע לפחד, הוא צועד עם האמת שלו למרות הייסורים והסוף הידוע.
לטהר את השנאה
לבטל שנאת חינם, כעס, כלפי אדם או קבוצה. לשאוף לאחדות לבבות. הניגודים והמחלוקות הם חלק מאותו שלם.
