מהי‭ ‬תכלית‭ ‬מסע‭ ‬חיינו‭?‬

אברהם אינו חושש מן הכשלון ויוצא למסע

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה" (בראשית י"ב)

• • ההליכה היא הניסיון הראשון של אברהם, מתוך עשרה (העשירי הוא העקדה). בעצם ההליכה לארץ אחרת אברהם נדרש לעזוב את האזור המוכר והנוח לטובת מסע פיזי ונפשי של בדידות ושל סכנות. זאת הליכה בודדה, מתוך הכרה פנימית ואמונה שכל אדם יכול לחולל את השינוי בנפשו. אברהם מוותר על העבר למען העתיד, מקריב את המוכר לטובת הלא ידוע. 
  • אברהם מלמד אותנו כי תכלית חיינו היא עלייה ממדרגה למדרגה. זהו מסע שנועד לשבור הרגלים, לא כדי להגיע ליעד מסוים, אלא כדי להתקדם פנימה. זהו תהליך איטי ומדורג. זהו מסע של אי נחת, כך האדם תמיד צריך לחפש, לשנות, להתחדש ולטפס. הישג אישי יצמח רק מתוך אי נחת ומחיפוש אחר שלמות פנימית. המסע של אברהם מבטא תעוזה ועוצמה, הליכה נגד הזרם, להיות שונה, לפרוץ דרך. 
  • מהות הניסיון על-פי הרמב"ם היא לשמש דוגמה: "דע כי כל נסיון שבא בתורה אין כונתו ועניינו אלא שידעו בני אדם מה שצריך להם לעשותו" (מורה נבוכים ג'). כל אדם עומד בניסיון, ככל שרמת הניסיונות עולה כך "וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ", כלומר: כך מדרגת השלמות שאדם יימצא בה תהיה גבוהה יותר. האדם עולה במדרגות בהתאם לגודל הניסיון, לכן אל לנו לחשוש מן הכישלונות, נהפוכו, משברון לב נוצרת פתיחות והארה.

מלך סדום מציע לאברהם לקחת את השלל תמורת לוט

"וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן… כא וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ-סְדֹם, אֶל-אַבְרָם:  תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ, וְהָרְכֻשׁ קַח-לָךְ.  כב וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם:  הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-יְהוָה אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.  כג אִם-מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ-נַעַל, וְאִם-אֶקַּח מִכָּל-אֲשֶׁר-לָךְ; וְלֹא תֹאמַר, אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת-אַבְרָם" (בראשית י"ד)

• • לכל מעשה ודיבור יש ערך וחשיבות עצומה. אברהם לא לקח דבר מן הגזל וזכה, לתמורה רוחנית לדורות, לכן עלינו לבחון ולבדוק בתשומת לב את המעשים ואת המחשבות שלנו, לרדוף שלום, לעשות טוב ולהרבות בנתינה. נחל השפע זורם תמיד. לפנינו אפשרויות לזכות באוצרות בלי סוף, הדבר תלוי רק בנו, האם להושיט את ידנו?
  • אדם צריך להתמקד בלמלא את עצמו בעבודה רוחנית ובמידות טובות, תוך כדי מאבק יום-יומי בניסיונות. כאשר אדם מלא וגדל, אז הוא נשפך על גדותיו כמו מים מכוס ומשפיע על כל סביבתו, זוהי המדרגה הגבוהה ביותר, כך העולם גדל איתו ומתקרב למצב של שלמות. על האדם לצאת מהשפעת היחיד ולעבור להשפעה על האחרים, להאמין בגדולות, ולהרחיב בעולם את השפעתו.

להפוך את הרע להזדמנות
להפוך מצבים שליליים להזדמנויות חיוביות. להיות שמחים בחלקנו, לבחור בציפיות ריאליות ולא לחמוד את שאינו שלנו.

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת לך לך

• • "לך לך" במובן של מעבר ממבט שלילי וחומרי על העולם למבט של ראיית הטוב בכל דבר. עלינו למצוא את המצפן אשר יכוון אותנו אל הטוב, אל הדרך הביתה.
  • בכל אדם יש שני צדדים – צדיק ורשע, עלינו לחזק כל העת את צד הצדיק שבתוכנו אשר רואה את הטוב מעבר לכאב ולייסורים, ושרואה את התמונה הגדולה.
  • תכלית החיים היא הליכה, מסע שנועד לשבור הרגלים, להפוך משברים להזדמנויות, לא כדי להשיג יעד חיצוני מסוים, אלא כדי להתקדם פנימה.
  • על המסע לנוע אל הלא נודע, זהו ביטוי לחופש מתוך בחירה, לוותר על המוכר והקיים לטובת שינוי, חידוש והשפעה.
  • הישג אישי יצמח רק מתוך אי נחת ואובדן, פריצת דרך תתרחש רק כאשר עושים דבר שונה מן המקובל, לכן עלינו לאהוב את השונה.
  • מהות הניסיונות בחיינו היא לשמש דוגמה. על האדם לצאת מהשפעת היחיד ולעבור להשפעה על האחרים, להאמין בגדולות, להרחיב את השפעתו בעולם.