שנת 160 לפנה"ס
"וישיבוהו לאמר לא נוכל אבל אם נציל את נפשותינו כעת נשוב עם אחינו ונלחמנו בהם ואנחנו מעטים: ויאמר יהודה חלילה לי מעשות את הדבר הזה לנוס מהם ואם קרב יומנו ומתנו בגבורה בעד אחינו ולא נעזוב…ובקחידס היה בקרן הימנית ויקרב הגדוד משני הראשים ויתקעו בחצוצרות ויריעו ואשר עם יהדוה תקעו גם הם בחצוצרות: ותרעש הארץ מקול מחנותיהם ותהי המלחמה ארוכה מן הבוקר עד הערב: וירא יהודה כי בקחידס ותוקף מחנהו בימין ויתחברו אליו כל אמיצי הלב: ותנגף הקרן הימנית מאיתם וירדוף אחריהם עד חצור ההר: ואשר אל הקרן השמאלית ראו כי נגפה הקרן הימנית וישובו בעקבות יהודה ואשר אתו מאחוריהם :ותכבד המלחמה ויפלו חללים רבים מאלה ומאלה: ויהודה נפל והנשארים נסו: וישא יונתן ושמעון את יהודה אחיהם ויקברוהו בקבר אבותיו במודיעים:ויספדו לו ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול ויתאבלו ימים רבים ויאמרו:איך נפל רב מושיע ישראל"
ספר מקבים א, ט, ט
בשנת 160 לפנה"ס תקף שוב בקכידס את יהודה. יחסי הכוחות נטו באופן קיצוני לרעת יהודה. כמעט פי 10 חיילים היו לסלווקים, אך יהודה לא נרתע, וניסה לתקוף מן האגף ולהרוג את בקכידס. הוא אומנם הצליח במתקפה, אך האגף השני כיתר אותו, וכך מצא את עצמו יהודה מותקף מכל הכיוונים. בקרב זה באלעשה נהרג יהודה וצבאו נחל מפלה. גופתו הובלה למודיעין, שם נקבר לצד אביו.
יהודה המכבי מושך עוד ועוד מתקפות מבחוץ ואנרגיות שליליות, הוא עומד בגבורה במתקפות ובפרק זמן זה הולכת ונבנת המדינה החשמונאית. כאשר יהודה נהרג כבר קיימת התשתית למדינה שבדרך בזכות עמידתו. אנרגיה פנימית יוקדת פורצת בקרב היהודים, משיגה את החירות והודפת את האויבים שאיימו להכניע את רוחם.
להתנגד לפיתוי ההרסני
להתנגד לכוחות האפלה ולהפטר מחיבורים הרסניים אשר, מביאים לנו רק עונג חולף ומובילים אותנו בסופו של דבר ליסורים וצער.
