יראת האדם

מדרש בראשית רבה, פרשה יז, ד

אָמִַר רַב אַחָא: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
לִבְרֹא אֶת הָאָדָם נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת,
אָמַר לָהֶם: "נַעֲשֶׂה אָדָם".
אָמְרוּ לו: אָדָם זֶה מָה טִיבוֹ?
אָמַר לָהֶם: חָכְמָתוֹ תְּהֵא מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם.
מֶה עָשָׂה?
כִּנֵּס כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְהֶעֱבִירָם לִפְנֵיהֶם.
אָמַר לָהֶם: מָה שְׁמוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ?
וְלֹא יָדְעוּ.
כֵּוָן שֶׁבָּרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן כִּנֵּס כָּל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף וְהֶעֱבִירָם לְפָנָיו,
אָמַר לוֹ: מָה שְׁמוֹתָם שֶׁל אֵלּוּ?
אָמַר: לָזֶה נָאֶה לִקְרוֹתוֹ שׁוֹר, לָזֶה חֲמוֹר, לָזֶה סוּס,
לָזֶה גָּמָל, לָזֶה אֲרִי, לָזֶה נֶשֶׁר, וְכֵן לְכֻלָּם.
וְאַתָּה מָה שִׁמְךָ? אָמַר לוֹ: אֲנִי נָאֶה לְהִקָּרְאוֹת אָדָם.
וְלָמָּה? שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה.
וַאֲנִי מָה שְׁמִי? אָמַר לוֹ: לְךָ נָאֶה לְהִקָּרְאוֹת "אֲדֹנָי".
וְלָמָּה? שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ.

האדם שולט בטבע ובכל החיות. המלאכים נוכחים בבריאתו של האדם. הם תוהים על תוצאות הבריאה. הם תוהים כיצד התאפשרה עליונותו של האדם וכיצד חוכמתו רבה משלהם.

עליונותו של האדם באה לידי ביטוי בכך שהוא נותן לחיות שמות ואז קורא לאל "אדוני", כלומר מכיר בעליונותו של האל. האדם צנוע, עניו, קורא לעצמו אדם על שם האדמה שממנה בא, ואילו לאל קורא אדוני, שהוא אדוניו של האדם. האדם מכיר בתפקידו ובמקומו בעולם. 

עליונותו של האדם מקורה בענווה וביראה שהוא חש לבורא, מתוך אהבה ולא מתוך חשש, מתוך השאיפה התמידית להתאחד עם שאר הברואים ובסופו של דבר, במדרגה העליונה, עם הבורא עצמו.

יראה
יראה‭ ‬מתוך‭ ‬אהבה‭ ‬ולא‭ ‬מפני‭ ‬החשש‭ ‬מעונש‭,‬ מתוך‭ ‬התעוררות‭ ‬רוחנית‭ ‬ואחדות‭ ‬עם‭ ‬האחר‭ ‬ועם‭ ‬הבריאה‭.‬