שמואל ב, פרק יז
"וַיֹּאמֶר אֲחִיתֹפֶל אֶל־אַבְשָׁלֹם אֶבְחֲרָה נָּא שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ וְאָקוּמָה וְאֶרְדְּפָה אַחֲרֵי־דָוִד הַלָּיְלָה, וְאָבוֹא עָלָיו וְהוּא יָגֵעַ וּרְפֵה יָדַיִם וְהַחֲרַדְתִּי אֹתוֹ וְנָס כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתּוֹ וְהִכֵּיתִי אֶת־הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ, וְאָשִׁיבָה כָל־הָעָם אֵלֶיךָ כְּשׁוּב הַכֹּל הָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ כָּל־הָעָם יִהְיֶה שָׁלוֹם" שמואל ב, יז, א
אבשלום נמצא בירושלים ונערך למרדף אחרי אביו דוד המלך. אחיתופל יועץ לו הפעם את העצה הנכונה – למהר וללכוד אותו ולהרגו בטרם יתרחק ויתארגן. הוא טוען, בצדק, כי כאשר דוד ימות ממילא כולם יצטרפו אליו ולא יהיה צורך במערכה ארוכה. אבשלום מתלבט וקורא לשמוע עצה נוספת מחושי, שהוא מקורבו הסמוי של דוד. חושי מייעץ לו לאסוף כוח גדול כדי להשמיד את כל צבא דוד, כך שלא יהיה עוד איום על המלך החדש.
בזמן שאבשלום מתעכב כדי להתארגן, דוד מספיק לחצות את הירדן ולהתבסס שם. אחיתופל, שעצתו לא התקבלה, מתאבד, שכן מבין שאבשלום עתיד להינגף ושגורלו נגזר. ההתלבטות וההיסוס יעלו לאבשלום בחייו. דוד מותיר אחריו בעיר ניצוצות סמויים אשר שומרים על הגחלת שלו דולקת ומאפשרים את ניצחונו מאוחר יותר. עלינו להשאיר בכל מקום ניצוצות. הם ישמשו אותנו או אחרים בעתיד.
לגלות את הנסתר מתוך האפלה
תיקון אמיתי יכול להתרחש רק כאשר הלב נחשף. רק כאשר נגלה את החשכה שבתוכנו, תופיע הגאולה.
