40 וַיְהִי בְּשׁוּב יֵשׁוּעַ וַיְקַבֵּל אֹתוֹ הָעָם כִּי כֻלָּם הָיוּ מְחַכִּים לוֹ 41 וְהִנֵּה אִישׁ וּשְׁמוֹ יָאִיר וְהוּא רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹא וַיִּפֹּל לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וַיִּתְחַנֶּן־לוֹ לָבוֹא אִתּוֹ אֶל־בֵּיתוֹ 42 כִּי בַּת יְחִידָה לוֹ כְּבַת שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהִיא נָטְתָה לָמוּת וַיְהִי בְּלֶכְתּוֹ שָׁמָּה וַיִּדְחָקֻהוּ הֲמוֹן הָעָם… 49 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְאִישׁ בָּא מִבֵּית רֹאשׁ הַכְּנֵסֶת וַיֹּאמַר מֵתָה בִתְּךָ אַל־תַּטְרִיחַ אֶת־הַמּוֹרֶה׃ 50 וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר לוֹ אַל־תִּירָא רַק־הַאֲמֵן וְהִיא תִוָּשֵׁעַ׃ 51 וַיָּבֹא הַבַּיְתָה וְלֹא־הִנִּיחַ לְאִישׁ לָבוֹא אִתּוֹ בִּלְתִּי לְפֶטְרוֹס וּלְיַעֲקֹב וּלְיוֹחָנָן וְלַאֲבִי הַיַּלְדָּה וּלְאִמָּהּ׃ 52 וְכֻלָּם בֹּכִים וְסֹפְדִים לָהּ וַיֹּאמֶר אַל־תִּבְכּוּ כִּי לֹא מֵתָה אַךְ־יְשֵׁנָה הִיא׃ 53 וַיִּשְׂחֲקוּ עָלָיו בַּאֲשֶׁר יָדְעוּ כִּי־מֵתָה׃ 54 וְהוּא אָחַז בְּיָדָהּ וַיִּקְרָא וַיֹּאמַר הַיַּלְדָּה קוּמִי׃ 55 וַתָּשָׁב רוּחָהּ וַתָּקָם פִּתְאֹם וַיְצַו לָתֶת־לָהּ לֶאֱכוֹל׃ 56 וַיִּתְמְהוּ אָבִיהָ וְאִמָּהּ וַיְצַו עֲלֵיהֶם לְבִלְתִּי הַגִּיד לְאִישׁ אֵת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה.
ראש בית הכנסת בכפר נחום, איש בשם יאיר, מתחנן לישוע שיבוא לרפא את בתו. ישוע נענה. בינתיים באים לספר לו כי בתו מתה. ישוע מסרב לוותר, ואומר ליאיר כי אם יאמין היא תיוושע. הוא מגיע לבית האיש, מצווה על הילדה לקום, ומחיה אותה לתדהמת כל הנוכחים. תנאי להירפא, להשתקם או לקום ממשבר הוא להאמין ביכולת שלנו לעשות זאת. רק כאשר נחשוף את האור שלנו מתוך האפלה נוכל להירפא ולהיגאל. השפע האלוהי הוא אפשרות תמידית. הדבר תלוי בנו.
לחשוף את האור מן האפלה
תשובה אמיתית יכולה להתרחש רק כאשר הלב נחשף. רק כאשר נגלה את האפלה שבתוכנו, מופיעה הגאולה.
