יעקב חוצה את הירדן ונערך לגרוע מכל
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו. .. ז וַיָּשֻׁבוּ, הַמַּלְאָכִים, אֶל-יַעֲקֹב, לֵאמֹר: בָּאנוּ אֶל-אָחִיךָ, אֶל-עֵשָׂו, וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאַרְבַּע-מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. ח וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ…. יא קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים, וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ, אֶת-עַבְדֶּךָ: כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי, לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. יב הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו" (בראשית ל"ב)
-
- יעקב שב לכנען לפגוש את אחיו לאחר שברח לחרן, הוא נערך לגרוע מכל. חז"ל תיארו את ההכנות שלו לחזרה כך: "התקין עצמו לשלושה דברים: לדורון, לתפילה ולמלחמה". בכניסה לארץ הוא נרתע ומנסה לשוב חזרה, ומלאך אלוהים נשלח להשיבו. יעקב מצוי במדרגה רוחנית גבוהה, בשונה מן המדרגה שבה נמצא עשו, חשכת עולם של פורענות. יעקב מנסה לעשות את התיקון בתוך הרוע של אחיו, אך לשווא. עשו נחוש לפגוע בו, עולמו שבור ויעקב נדרש לברכת האל כדי להתמודד עם האיום.
- יעקב חש פחד מן המפגש עם אחיו העוין, אולם אין זה פחד פיזי, אלא פחד מגודל האחריות. הבטחת האל מונחת על הכף ויעקב מרגיש שאינו ראוי. יעקב אינו מכיר בערכו ובמסוגלות שלו, ונכנע לחשכה הפנימית אשר אומרת לו כי אינו ראוי. כמו כן יעקב יודע שפגע באחיו בעבר ואינו רוצה לפגוע בו שוב. אלוהים רואה זאת ושולח את המלאך להשיבו, לאחר פעולה זו יעקב מתעשת. כאשר אדם נקלע לחשכה פנימית, עליו לנקוט פעולה, לצאת, להתייצב מול הקושי. החשיפה תאיר, תחיה ותעניק לו את המשאבים שלהם הוא זקוק כדי להתמודד מול הפורענות.
יעקב נאבק עם המלאך עד עלות השחר
"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב, לְבַדּוֹ; וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא, כִּי לֹא יָכֹל לוֹ, וַיִּגַּע, בְּכַף-יְרֵכוֹ; וַתֵּקַע כַּף-יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ… כט וַיֹּאמֶר, לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ–כִּי, אִם-יִשְׂרָאֵל: כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל" (בראשית ל"ב)
-
-
יעקב נקלע למצוקה מול עשו ואנשיו אשר עומדים להכות בו. הוא קורא לישועה ומזכיר את ההבטחה לאבותיו. הוא נסוג מעבר לנחל, כדי להמתין ולראות האם תפילתו נענית? אז מופיע המלאך איתו הוא נאבק כל הלילה, ויוצא כאשר ידו על העליונה. תמורת שחרורו הוא מבקש ברכה וזוכה לשמו החדש – ישראל. כעת יעקב אשר התחיל בתבוסה (נאחז בעקב אחיו המקדים אותו), זוכה בניצחון ("כי שרית"), זו תהיה מהותו של יעקב מעתה, לאחר נחיתות, רדיפה ומסע ארוך ומייסר, הוא נוטל את היוזמה, לא נרתע, מבצע מהלכים פורצי דרך, וזוכה להוביל את עם ישראל.
-
בני יעקב משמידים את שכם לאחר שדינה אחותם נחטפת
"וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן…וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר" (בראשית ל"ג)
-
-
קורות יעקב דומים לאלו של רשב"י. שניהם ברחו מתוך גזרת שמד לפרק זמן ארוך, גם יעקב התחבא במערה ולמד תורה. שניהם התלבטו האם לצאת מן המקלט מול אויביהם, שניהם היו נחושים להתמודד ולנצח, שניהם נפצעים ונרפאים (יעקב מול המלאך ורשב"י במעיינות טבריה). לאחר שובם הם נרפאים והופכים להיות שלמים ומתוקנים. יעקב מטהר את שכם, ורשב"י מטהר את טבריה, מאוחר יותר יעקב ייסד את שושלת שבטי ישראל, ורשב"י יכתוב את ספר הזוהר.
-
לסלק מחשבות שליליות
להשתיק את המחשבות הכפייתיות והמייסרות. להתרכז במחשבות החיוביות, ולאפשר לאור להציף ליבנו.
אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת וישלח
-
- כאשר אדם נקלע לחשכה פנימית, עליו לסלק את המחשבות השליליות, לנקוט פעולה, לצאת, להיפתח, ולהתייצב מול הקושי. החשיפה תחיה ותעניק לו את המשאבים שלהם הוא זקוק כדי להתמודד מול הפורענות.
- כאשר אדם אינו מכיר בערכו וחש שאינו ראוי, הוא נכנע לחשכה הפנימית. זהו פחד מן האחריות. הדיכאון הוא גורם התגלותי, רק מתוך השבר יכולה לבוא התעוררות. באמצעות השבירה אדם מברר את האמת הפנימית, עורך חשבון נפש ונבנה מחדש.
- ככל שאדם יאתגר את עצמו כך הוא יגדל, ככל שיפחית מערכו ומיכולותיו כך יצטמצם. לכן הפחד הוא אנושי, אבל הדבר השגוי הוא להיכנע לפחד. בירור האמת והתייצבות מול המכשולים יסייעו לו.
- חוסר שלמות וארעיות הוא חלק בלתי נפרד מן הבריאה, הריפוי הוא באמצעות ענווה – איזון בין העצמי הנרקיסיסטי לבין מה שמחוץ לעצמי.
- על האדם להיות הוא עצמו, לא לברוח מגורלו, זהותו או שליחותו, השבור והשלם חיים תמיד זה לצד זה. עלינו לקבל את חוסר השלמות של חיינו.
