שמות // פרשת כי תשא

מדוע‭ ‬מידת‭ ‬הרחמים‭ ‬והסליחה‭ ‬קודמת‭ ‬למידת‭ ‬הדין‭?‬

משה מקבל את התורה על הר סיני ובני ישראל בונים את עגל הזהב

"וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אלוהים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ… ד וַיִּקַּח מִיָּדָם, וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיַּעֲשֵׂהוּ, עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיֹּאמְרוּ–אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ… ז וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה:  לֶךְ-רֵד–כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ח סָרוּ מַהֵר, מִן-הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם–עָשׂוּ לָהֶם, עֵגֶל מַסֵּכָהט וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה:  רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא.  י וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם… יד וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ" (שמות ל"ב)

    • משה מצווה לרדת מן ההר, כי עם ישראל חוטא בחטא עגל הזהב. אלוהים זועף ומתכוון לפגוע בישראל ולסלקם מן ההבטחה, אך משה אשר נחלק בין אהבתו לתורה ולאלוהים לבין אהבתו לישראל, מבקש מהאל לחוס על עמו. המסר הוא, כי התורה כרוכה בישראל, לכן משה מבקש הזדמנות נוספת. 
    • המסר האלוהי היא שסליחה קודמת למידת הדין. כאשר מכנה משה את עם ישראל "קשה עורף", הוא מציין בכך שהקשיות תסייע לו לדבוק באלוהיו בתנאים קשים, ולכן הוא ראוי למחילה.

משה רואה את עגל הזהב ושובר את לוחות הברית

"וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה, מִן-הָהָר, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, בְּיָדוֹ:  לֻחֹת, כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה, הֵם כְּתֻבִים.  טז וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אלוהים, הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אלוהים הוּא חָרוּת, עַל-הַלֻּחֹת…יח וַיֹּאמֶר, אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְאֵין קוֹל, עֲנוֹת חֲלוּשָׁה;.  יט וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל-הַמַּחֲנֶה, וַיַּרְא אֶת-הָעֵגֶל, וּמְחֹלֹת; וַיִּחַר-אַף מֹשֶׁה, וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָו אֶת-הַלֻּחֹת, וַיְשַׁבֵּר אֹתָם, תַּחַת הָהָר…" (שמות ל"ב)

    • מעשהו הגדול ביותר של משה הוא שבירת הלוחות, מתוך השבירה הזאת יכלו בני ישראל לבצע את התיקון אשר ואת המשך הברית. השבר מייצר שלמות, הוא מדרבן אותנו לחשבון נפש ולאפשר לאור להיכנס. 

משה מפסל לוחות חדשים על הר סיני

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, פְּסָל-לְךָ שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים; וְכָתַבְתִּי, עַל-הַלֻּחֹת, אֶת-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר הָיוּ עַל-הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ….  ד וַיִּפְסֹל שְׁנֵי-לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים, וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל-הַר סִינַי, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֹתוֹ; וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים.  ה וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, יְהוָה.  ו וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן–אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת" (שמות ל"ד)

    • בעת שעולה משה בפעם השנייה להר סיני עם הלוחות החדשים, יורד אליו אלוהים ונשמעת הקריאה: "אל רחום…", אלו י"ג מידות הרחמים. מידות אלו מחליפות את זעף אלוהים לאחר חטא העגל. הברית מתחדשת, אלוהים סולח לישראל ומעניק להם את מידת החסד, שעליה מצווים גם אנחנו.

לקום מן השפל
השפל הוא מתת שמיים, הזדמנות להתעוררות רוחנית, גורם התגלותי. רק באמצעות השפל ניתן לקום ולהשיב את השליטה לחיינו. 

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת כי תשא

    • האור והשכינה אינם יכולים להתקיים במקום מדוד, דברים שמודדים אותם הם חלק מן המציאות החומרית ואם נתמקד או נתמכר להם אז נשאר ריקים. יש להתמקד בדברים שאינם ניתנים למדידה: שכינה, נתינה, אהבה ואור.
    • על האדם לשאוף בכל יום לקבל את התורה על הר סיני, להיות במעמד שבו יש לו קשר ישיר לבורא.
    • על האדם לנצח את השאיפה לחומר, לנצח את ההתמכרויות ולהתגבר על עגלי הזהב של חייו. הדבר יקרה רק כאשר יפתח את ליבו לאור, ויתחיל להעביר אותו הלאה.
    • חטא עגל הזהב מלמד אותנו כי סליחה קודמת לצדק, אלוהים בוחר במידת הרחמים והסליחה על פני מידת הדין. 
    • מתוך שבירת הלוחות יכלו בני ישראל לבצע את התיקון אשר יאפשר את גאולתם.  דווקא השבר מייצר שלמות, הוא מדרבן אותנו לעשות, להשתפר ולפתוח את ליבנו. 
    • השבירה היא תנאי לתיקון, חטא העגל הוא ירידה מלווה בתיקון, רק אחרי התיקון אפשר לזכות בחסד.