22 מִיָּד הֵאִיץ בְּתַלְמִידָיו לְהִכָּנֵס לַסִּירָה וּלְהַקְדִּים אוֹתוֹ בַּנְּסִיעָה אֶל עֵבֶר הַיָּם עַד שֶׁהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת הֲמוֹן הָעָם. 23 הוּא שִׁלַּח אֶת הָעָם וְעָלָה לָהָר לְבַדּוֹ כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל. לְעֵת עֶרֶב הָיָה שָׁם לְבַדּוֹ. 24 בֵּינְתַיִם הִגִּיעָה הַסִּירָה לְמֶרְחַק כַּמָּה מִילִין מִן הַחוֹף כְּשֶׁהִיא מִטַּלְטֶלֶת עַל הַגַּלִּים וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת נֶגְדָּהּ. 25 וְהִנֵּה בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה הָרְבִיעִית בָּא אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְהוּא מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם. 26 כְּשֶׁרָאוּהוּ הַתַּלְמִידִים מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם נִבְהֲלוּ. אָמְרוּ: "רוּחַ רְפָאִים הִיא", וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק מִפַּחַד.
27 מִיָּד דִבֵּר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "חִזְקוּ, אֲנִי הוּא. אַל תִּפְחֲדוּ."28 הֵשִׁיב כֵּיפָא וְאָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, אִם אַתָּה הוּא, צַוֵּנִי לָבוֹא אֵלֶיךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם." 29 אָמַר יֵשׁוּעַ: "בּוֹא!"כֵּיפָא יָרַד מִן הַסִּירָה וְהָלַךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם לִקְרַאת יֵשׁוּעַ. 30 אוּלָם כְּשֶׁרָאָה אֶת הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת פָּחַד וְהֵחֵל לִשְׁקֹעַ. הוּא צָעַק: "אֲדוֹנִי, הַצֵּל אוֹתִי" 31מִיָּד הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, הֶחֱזִיק בּוֹ וְאָמַר לוֹ: "קְטַן אֱמוּנָה, מַדּוּעַ עָלָה סָפֵק בְּלִבְּךָ" 32 בַּעֲלוֹתָם לַסִּירָה פָּסְקָה הָרוּח 33 וְהָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּסִּירָה הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בְּאָמְרָם: "בֶּאֱמֶת בֶּן־הָאֱלֹהִים אַתָּה".
ישוע שולח את תלמידיו בסירה ונשאר להתבודד במקום. המאורע מתרחש לאחר ההודעה על הריגת יוחנן המטביל מורו. הסירה נסחפת ונקלעת לסערה. ישוע מופיע ליד הסירה כאשר הוא הולך על המים, התלמידים מפחדים מן הדמות, והוא מרגיע אותם כי מדובר בו. הוא מפציר בפטרוס לבוא לקראתו על המים. פטרוס חושש ומתחיל לטבוע. ישוע מושיט לו יד ונוזף בו על כך שהוא קטן אמונה כשאר. הם עולים לסירה, והרוח נרגעת. התלמידים מבינים שישוע הוא בן אלוהים, שולט על כוחות הטבע, דבר שמחזק את אמונתם ביכולותיו ובשליחותו. חיי האדם מלאי סערות ומערבולות, והאדם המאמין חייב להתמיד בדרך גם כאשר הוא נקלע למשברים או נשחק. גם בחושך הגדול של הסערה, עתידים להופיע האור והישועה. הדבר תלוי בנו.
יראה
יראה מתוך אהבה ולא מתוך החשש מעונש, מתוך התעוררות רוחנית ואחדות עם האחר והבריאה.
