4 וְגַם יוֹסֵף, שֶׁהָיָה מִבֵּית דָּוִד וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, עָלָה מִן הַגָּלִיל אֶל יְהוּדָה, מֵהָעִיר נָצְרַת לְעִיר דָּוִד הַנִּקְרֵאת בֵּית לֶחֶם, 5 לְהִתְפַּקֵּד עִם מִרְיָם אֲרוּסָתוֹ וְהִיא הָרָה. 6 כַּאֲשֶׁר הָיוּ שָׁם מָלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת 7 וְהִיא יָלְדָה אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר. לְאַחַר שֶׁחִתְּלָה אוֹתוֹ הִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ בְּאֵבוּס, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם מָקוֹם בַּמָּלוֹן. 8 בְּאוֹתוֹ חֶבֶל אֶרֶץ הָיוּ רוֹעִים שֶׁנָּהֲגוּ לָגוּר בַּשָֹדֶה וְלִשְׁמֹר עַל עֶדְרָם בְּאַשְׁמוּרוֹת הַלַּיְלָה. 9 לְפֶתַע נִצַּב עֲלֵיהֶם מַלְאַךְ יהוה וּכְבוֹד יהוה נָגַהּ סְבִיבָם. הֵם נִבְהֲלוּ עַד מְאֹד, 10 אוּלָם הַמַּלְאָךְ אָמַר לָהֶם: "אַל תִּפְחֲדוּ, כִּי הִנְנִי מְבַשֵֹר לָכֶם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְכָל הָעָם. 11 הַיּוֹם נוֹלַד לָכֶם מוֹשִׁיעַ בְּעִיר דָּוִד, הוּא הַמָּשִׁיחַ הָאָדוֹן. 12 וְזֶה לָכֶם הָאוֹת: תִּמְצְאוּ תִּינוֹק מְחֻתָּל שׁוֹכֵב בְּאֵבוּס." 13 פִּתְאוֹם הָיוּ לְיַד הַמַּלְאָךְ הֲמוֹן צְבָא הַשָּׁמַיִם וְהֵמָּה מְהַלְלִים אֶת הָאֱלֹהִים וְאוֹמְרִים 14: כָּבוֹד לֵאלֹהִים בַּמְּרוֹמִים, וּבָאָרֶץ שָׁלוֹם עַל בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר אוֹתָם רָצָה.
יוסף השתייך לבית דוד, ולכן כאשר נערך מפקד בארץ, הוא נדרש לשוב לבית לחם ביהודה, מקום לידתו. שם, בתוך אבוס, יולדת מרים את בנם ישוע. בעת הלידה מגיע מלאך אלוהים. הרועים באזור נבהלים, יוסף מרגיע אותם ומבשר להם שהלילה נולד במקום המושיע מבית דוד. הם הולכים לחזות בילד, וכאשר מגיעים לאבוס הם נמלאים פליאה: אכן המושיע נולד. הם חוגגים את לידתו. עלינו להיות קשובים ופתוחים לבשורות הטובות. אין לחשוש מן הלא־נודע. המלאך מדריך את הרועים לחזות בשפע האלוהי, לחזות באופן גשמי בשפע הרוחני, להקשיב לקול הפנימי שקורא לנו לחקור את הלא־נודע ולהצטרף אל עושי הטוב בעולם.
לחיות לאור הנבואה
לחיות ליד הבאר ולא לחשוש מן הלא נודע, להיות קשוב לרוח ולנסתר. התנהגותנו היא הקובעת אילו נבואות יתקיימו, כל אדם הוא התגשמות של תעלומה עצומה והתגלות.
