שמואל ב, פרק ה
"וַיָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל" שמואל ב, ה, ג
"וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא כָּל־מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנּוֹר וְאֶת־הַפִּסְחִים וְאֶת־הַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ דָּוִד עַל־כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבוֹא אֶל־הַבָּיִת׃ וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא־לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן־הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עִמּוֹ" שמואל ב, ה, ז
דוד מוכתר באופן רשמי כמלך על כל שבטי ישראל. מתוך מטרה לאחד את השבטים המשוסעים, הוא קובע את בירת הממלכה בשטח שבין שבטי יהודה לישראל – בירושלים, אולם עליו לכבוש אותה תחילה. הוא כובש את העיר יבוס המבוצרת בסדרה של מהלכים מבריקים, הכוללים חדירה למערכת המים התת־קרקעית. כאשר הוא עושה את מהלך האחדות בין השבטים ואת מהלך כיבוש העיר, אשר במרכזה הר האלוהים, הוא זוכה לברכת האל לגן עדן עלי אדמות, לניצחונות מזהירים ולהרחבת ממלכתו ובנייניה.
לממש את גן עדן
לממש את השמיים בארץ, לצמצם את האגו ולעסוק ברוח. לאהוב את האחר ולשאוף תמיד לשלום.
