נחמיה פרק ז
"וְהָעִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּגְדֹלָה וְהָעָם מְעַט בְּתוֹכָהּ וְאֵין בָּתִּים בְּנוּיִם. ה וַיִּתֵּן אֱלֹהַי אֶל-לִבִּי וָאֶקְבְּצָה אֶת-הַחֹרִים וְאֶת-הַסְּגָנִים וְאֶת-הָעָם לְהִתְיַחֵשׂ וָאֶמְצָא סֵפֶר הַיַּחַשׂ הָעוֹלִים בָּרִאשׁוֹנָה וָאֶמְצָא כָּתוּב בּוֹ" נחמיה, ז, ד
לאחר סיום בניית החומה, ממונים אחראים לפתיחה ולסגירה של השערים בשעות החשכה וכן שומרים לשעות הלילה. חלקים מהעיר עדיין עומדים בשיממונם ואינם מאוכלסים לגמרי. מפורטים שמותיהם של בעלי התפקידים ושל התושבים, ובכלל זה הרכוש שהביאו איתם מבבל לטובת המקדש. הריפוי יוכל להתרחש רק לאחר שהעיר והמקדש יתמלאו בתושבים ובעולים. עצירה תוביל לרפיון ולקלקול. לכן כדי להשיג את הריפוי השלם, יש לסיים את המשימות שבגינן יצאו העולים לדרך.
לרפא
לפתוח את ליבנו ולחלוק את כח הריפוי עם האחרים, לרפא את הנפש הצמאה והגוף על ידי שיתוף האור.
