שמואל א, פרק ח
"שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם" שמואל א, ח, ה
"אַךְ כִּי הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם וְהִגַּדְתָּ לָהֶם מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם" שמואל א, ח, ט
"וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ… וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ… וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ" שמואל א, ח, יט
שמואל מתבגר ובניו אינם הולכים בדרכו. זקני העם דורשים מלך כיורש. שמואל אינו אוהב את הבקשה וגם אלוהים אינו אוהב אותה. הדבר מתפרש כאי־אמון מצד העם, בעיה חוזרת לאורך חיי העם. למרות זאת, שמואל מקבל הנחיה מאלוהים להיענות לעם ולהמליך מלך, אך להזהיר אותם מפני תוצאות הבקשה. הוא אומר להם כי המלך ינצל את הגברים שלהם למלאכות גבריות ואת הנשים למלאכות נשיות, ואת שדותיהם יחמוד, ואף את עבדיהם ואת בהמותיהם. הם עצמם יהפכו לעבדיו, וכאשר הדבר יקרה ויבכו לאלוהים, אז אלוהים לא יענה להם. העם אינו מקשיב ומתעקש להמליך מלך כדי שיילחם את מלחמותיהם וינהיג אותם. אלוהים מאשר את ההמלכה והעם מתפזר. שמואל חולק עם העם את ניסיונו ואת תובנותיו. גם אם הוא יודע את התוצאות הקשות של הבקשה בעתיד, הוא עדיין מאפשר לעם את הבחירה. הבחירה קיימת בכל רגע עבור כל אדם. אם ישגה, תהיה לאדם ההזדמנות לתקן.
לחלוק את הידע
להיות מורה, לחלוק את החכמה והנסיון, להנחיל ידע בכבוד וענווה, גם מול התנגדות. עלינו להניע את תהליך התיקון בכל מי שמסביב.
