שנים 161 עד 162 לפנה"ס
"ויבוא אל יהודה וישראל איש לשלום רעהו והאורבים היו נכונים לחטוף את יהודה: ויוודע הדבר ליהודה כי בא אליו במרמה וימהר לשוב ממנו ולא חפץ עוד לראות את פניו: וידע ניקנור כי נגלתה עצתו ויצא לקראת יהודה במלחמה אל כפר שלמה: ויפלו מאשר עם ניקנור כחמש מאות איש וינוסו אל עיר דוד: ואחר הדברים האלה עלה ניקנור אל הר ציון ויצאו מן הכהנים מבית המקדש ומזקני העם לשאול לו לשלום ולהראותו את העולה המקרבת בעד המלך: ויהתל בהם וילעג להם ויטמאם וידבר בגאון: וישבע באפו לאמור אם לא יימסר יהודה ומחנהו בידי עתה והיה כאשר אשוב בשלום ושרפתי את הבית הזה ויצא בחרי אף גדול"
ספר מקבים א, ו, ל
דמטריוס מרד באנטיוכוס החמישי ותפס את השלטון. הוא שלח את בקכידס לכבוש את ירושלים. יהודה נמנע מלהתעמת איתו בשל צבאו הגדול. דמטריוס שלח את ניקנור להילחם ביהודה. ניקנור ויהודה נפגשו כמה פעמים בירושלים ומחוצה לה, אך לא הגיעו להסכמות. לבסוף נפגשו בקרב כפר שלמא (אזור גבעון), הקרב בו הפסיד ניקנור ונסוג לחקרא בירושלים בשנת 162 לפנה"ס. לאחר מכן התרחש קרב חדשה מצפון לירושלים (שנת 161 לפנה"ס), הקרב שבו ניקנור הובס ונהרג.
כעת נותרה רק מצודת החקרא החזקה בידי הסלווקים. יהודה ביסס את שלטונו באזור השומרון ויהודה. הוא כרת ברית עם הרומאים בשנת 160 לפנה"ס.
אנרגיה חיובית עוטפת ומגנה על יהודה המכבי ועל צבאו מפני מבטי הנקם והשנאה של אויביו. למרות הנחיתות המספרית והחומרית, יהודה נותר בלתי מנוצח.
להמנע ממבטים של רוע
הגנה מפני צרות עין, שמחה לאיד, עין הרע והפחתת מבט הרוע כלפי האחר.
