המרד הגדול // עולם המקדש

המורדים מקימים ממשלה בירושלים ומכריזים על עצמאות

שנת 66 לספירה

"והתאספו כולם בהר-הבית והקימו שרי-צבא רבים לפקד במלחמה. יוסף בן גוריון והכהן הגדול חנן נבחרו לראשי השליטים בכל העיר ונטלו עליהם לחזק את חומת ירושלים. ואת אלעזר בן שמעון, אשר בידו היו כל ביזת הרומאים והכסף שלקחו היהודים מגאלוס וגם כסף רב מאוצר העם, לא שמו היהודים בראש הממשלה, בראותם כי יהיה למושל עריץ בעזרת הקנאים הנלוים אליו נושאי כליו"
יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ב, פרק כ, פסקה ג

למורדים היה ברור כי הרומאים יתארגנו ויתקפו בקרוב. בירושלים התכנסה אסיפת העם אשר ייצגה את כל המעמדות והפלגים. המתונים עדיין היו חלק חשוב בקרב העם ועדיין ניסו לחתור לפשרה. מפקדים צבאיים מונו לכל חלקי הארץ. אחד מראשי המתונים היה רבן שמעון בן גמליאל הזקן, נצר לבית הלל ומראשי הסנהדרין. הוא הביא לבחירתו של חנן בן חנן ושל יוסף בן גוריון כמנהיגי המרד בירושלים, זאת כדי להיערך לבאות, לחזק את חומות העיר, לאסוף מזון ולהכשיר לוחמים. חנן ויוסף עמדו בלחץ כל העת כמתונים מול הקנאים, ויחד הם הצטרפו למנהיגים המתונים האחרים – יהושע בן גמלא הכוהן הגדול, אלעזר בן חנניה ויוסף בן מתתיהו, שמונה למפקד המרד בגליל. המתונים ניסו להקים ממשלה שקולה ואחראית כדי לאפשר פתח של הידברות ומשא ומתן עם הרומאים. הקנאים נשלחו לפקד על חבלי ארץ רחוקים או הוזזו מתפקידים ביצועיים.

כדי לסמן את העצמאות ואת הריבונות, החלו המורדים בהטבעת מטבעות בכתב עברי בנוסח "ירושלים הקדושה", "שקל ישראל", "חירות ציון". על גבי המטבעות צוירו סמלים יהודיים, כגון כפות תמרים, לולב ואתרוג. אשקלון הייתה עיר חשובה בדרום הארץ, עם רוב נוכרי וחיל מצב רומאי קטן. המורדים החליטו לכבוש אותה, אולם נחלו כישלון צורב במערכה בשטח הפתוח. רבים מן המורדים נהרגו והיהודים בעיר נרצחו. ניגר, מנהיג המורדים, ניצל בנס וחזר לירושלים. המורדים הבינו כי יתרונם הוא בפעילות גרילה ובערים מבוצרות, ומאותה נקודה החלו לבצר את הערים ולהיערך למתקפה הרומאית.

ממשלת המורדים מקבלת החלטות רבות וגורליות: כיצד להשיב את המצב לקדמותו לפני הקלקול? כיצד להפגין עצמאות? כיצד להתנהל מול הקנאים? כיצד לפעול מול שאר חלקי הארץ הנתונים בשליטת נוכריים? כיצד למצוא את האיזון הנדרש בין הפלגים השונים מבית?

למצוא את הדרך הביתה
לחזור למקום הבטוח, לקבל את הדין בהכנעה ולפעול לבצע את התיקון שהוא הדרך להגיע חזרה לאיזון, לחסד ולדרך חזרה לבית הרוחני.