נחמיה פרק ה
"וַתְּהִי צַעֲקַת הָעָם וּנְשֵׁיהֶם גְּדוֹלָה אֶל-אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים. ב וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים בָּנֵינוּ וּבְנֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ רַבִּים וְנִקְחָה דָגָן וְנֹאכְלָה וְנִחְיֶה. ג וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ וּבָתֵּינוּ אֲנַחְנוּ עֹרְבִים וְנִקְחָה דָגָן בָּרָעָב. ד וְיֵשׁ אֲשֶׁר אֹמְרִים לָוִינוּ כֶסֶף לְמִדַּת הַמֶּלֶךְ שְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ. ה וְעַתָּה כִּבְשַׂר אַחֵינוּ בְּשָׂרֵנוּ כִּבְנֵיהֶם בָּנֵינוּ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ כֹבְשִׁים אֶת-בָּנֵינוּ וְאֶת-בְּנֹתֵינוּ לַעֲבָדִים וְיֵשׁ מִבְּנֹתֵינוּ נִכְבָּשׁוֹת וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ וּשְׂדֹתֵינוּ וּכְרָמֵינוּ לַאֲחֵרִים" נחמיה, ה, א
נחמיה נתקל בבעיות פנימיות קשות – קיטוב מעמדי קשה בין חלקים שונים בעם. העניים נגזלים ונאלצים למכור את ילדיהם לעבדות או לשעבד את רכושם לטובת העשירים. נחמיה יוצא בתוכחה גדולה כלפי בעלי ההון, והם מוחלים על החובות. נחמיה עצמו אינו מנצל את מעמדו כדי לצבור רכוש או זכויות יתר, אלא נותן דוגמא אישית. החירות היא יסוד חשוב בעולם. מסעם של בני ישראל החל מתוך שחרור מעבדות חיצונית ופנימית. החירות הייתה המסר הגדול של הר סיני, ומצוות רבות נוגעות למניעת שעבוד האחר. לכן חטאיהם של אנשי ירושלים בשעבוד אחיהם חייבים להיפסק. התכלית שבשלה שבו הגולים לירושלים – הפוכה לגמרי.
להפוך את המשבר לניצוץ גואל
המשבר והכשלון הם התגלות והזדמנות להתעוררות וריפוי. להפוך את הכשלון לגאולה.
