כיצד‭ ‬יש‭ ‬להנחיל‭ ‬את‭ ‬השפע‭ ‬בעולם‭?‬

משה מודיע לעם שייכנסו בלעדיו לארץ המובטחת

"אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִיא י יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הִרְבָּה אֶתְכֶם; וְהִנְּכֶם הַיּוֹם, כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב יב אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם וַתֹּאמְרוּ, בְּשִׂנְאַת יְהוָה אֹתָנוּ, הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם–לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי, לְהַשְׁמִידֵנוּ..  לה אִם-יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה–אֵת, הָאָרֶץ הַטּוֹבָה….  לז גַּם-בִּי הִתְאַנַּף יְהוָה, בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר:  גַּם-אַתָּה, לֹא-תָבֹא שָׁם" (דברים א')

• • ספר דברים הוא למעשה, נאום ארוך של משה אשר סוקר את הדרך שאותה עשה העם, ואת הצפוי לו עם הכניסה לארץ ישראל. משה סוקר את הארץ ומודה כי לא יזכה להיכנס אליה, אך הדבר לא רק שאינו מרפה את ידיו, אלא אף מעצים את תחושת שליחותו. 
  • משה מסכם לפני מותו את הדרך שעבר עם העם, את החוקים והמורשת שאותם הוא מנחיל. אף ששפע הכניסה לארץ נמנע ממנו, אף שהוא בערוב ימיו, ואף שיש לו כבר יורש, הוא לא נכנע לגאוותו ואינו נרפה, נהפוכו, משה מפגין עוצמה ודבקות. משה מדגים בנאומו כי הדברים החשובים אינם ההישג האישי או מטרות מוחשיות אחרות, אלא המסע הפנימי שאותו אנחנו חווים בדרך. מסר מרכזי שינהיג את היהדות מאז – חשיבותו ויופיו של המסע עולים על פני כל הישג מוחשי בסופו.
  • המחזה אשר רואה משה מערבות מואב כאשר הוא מביט בארץ המובטחת, הוא של שפע, האור האלוהי הניבט לעברו, זהו האור החוזר. אור זה תלוי גם במקבל שיידע לקלוט אותו ולהפיצו בעולם. 

משה מבקש מן העם לשמור על הצדק והמשפט

"וָאֲצַוֶּה, אֶת-שֹׁפְטֵיכֶם, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר:  שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק, בֵּין-אִישׁ וּבֵין-אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. יז לֹא-תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן–לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי-אִישׁ, כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא; וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו. יח וָאֲצַוֶּה אֶתְכֶם, בָּעֵת הַהִיא, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן" (דברים א')

• • ספר דברים הוא נאום ארוך על אודות החזון האלוהי – משה מתגלה במהלך הנאום, לא רק כמנהיג המוביל את העם בסערות הקשות, אלא גם כמחנך רב השפעה, בכך הוא מביא לידי ביטוי את הערך החשוב ביותר שצריך להיות למנהיג, להוביל לא רק בניצחונות, אלא בעיקר בחינוך, באהבה וביצירת השראה. חברת המופת והמוסר שהיא מפעל חייו, יכולה להיבנות רק באמצעות ההשראה שהוא מנחיל לאנשיו.
  • מנהיגותו של משה באה לידי ביטוי באהבתו את העם, אותו העם אשר ייסר אותו. משה אינו בוחר בדרך הקלה – להיות ביקורתי ושיפוטי כלפי העם ולמצוא את הליקויים, אלא דווקא בדרך הקשה יותר: הוא בוחר בהגנה ובסליחה.

לנצח את האנוכי
להתעלות מעל האני האנוכי המשתוקק למפלת האחר ולצבירת עוצמה, כבוד וריגושים. להניח את האגו בצד, לאפשר לאור להיכנס פנימה.

אוצרות רוחניים מן החזון האלוהי – פרשת דברים

• • בפרשת דברים מגיעה חוכמת משה לשיאה – ביטול האגו, התרכזות ברצון הבורא והיכולת לחזות בתמונה הגדולה .
  • משה שם בצד את עצמו ואת ההישג והתועלת האישיים שלו. זוהי הרמה הגבוהה ביותר של נתינה, הוא מעביר את התודעה למה שחשוב באמת.
  • יש לוותר על ההישג האישי לטובת ההישג הרוחני, אין להיכנע לגאווה, הדבר החשוב באמת הוא המסע הפנימי, המסע חשוב ויפה יותר מכל הישג מוחשי.
  • משה רואה את השפע מהר נבו וכל דבר מאיר מרוב האור האלוהי. יש לצאת מתוך עצמנו ולהתרכז בתוכנית הגדולה, היא החשובה, את המכשולים יש לראות כברכה. 
  • מנהיג צריך להוביל בלימוד ובהקניית ערכים. חברת המופת יכולה להיבנות רק על ידי לימוד ומתן השראה.
  • מנהיגות באה לידי ביטוי באהבת האדם, אין להיכנע לשיפוטיות ולביקורתיות, דווקא הדרך הקשה יותר היא הנכונה: לקבל, לאהוב ולסלוח.