יהושע, פרק כב
"רַק שִׁמְרוּ מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה… לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְלָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו" יהושע, כב, ה
"מָה הַמַּעַל הַזֶּה אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל… בִּבְנוֹתְכֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ לִמְרָדְכֶם הַיּוֹם בַּה'" יהושע, כב, טז
"כִּי עֵד הוּא בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וּבֵין דֹּרוֹתֵינוּ אַחֲרֵינוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת ה'… וְלֹא יֹאמְרוּ בְנֵיכֶם מָחָר לְבָנֵינוּ אֵין לָכֶם חֵלֶק בַּה' " יהושע כב, טז
יהושע מחזק את השבטים השבים לנחלתם בעבר הירדן המזרחי – ראובן, גד וחצי מנשה, זאת לאחר שמילאו את חלקם בכיבוש הארץ. כעת הם יכולים לשוב לנחלותיהם מן העבר המזרחי של הירדן. יהושע מצייד אותם בברכה רוחנית ובשלל חומרי. שבטי עבר הירדן המזרחי מקימים מזבח נפרד לפולחן לאלוהים, דבר המעורר זעם אצל שאר השבטים בעבר הירדן המערבי.
שבטי עבר הירדן המזרחי מסבירים כי אין בכוונתם ליצור פולחן נפרד או מתחרה, אלא מצבת לזיכרון בלבד לטובת חיזוק הקשר והשייכות עם שאר שבטי ישראל מן עבר המערבי של הירדן. שבטי ישראל באים לצפות במזבח, משתכנעים בכנות שבטי עבר הירדן המזרחי, וחוזרים לנחלותיהם. מלחמת האחים נמנעת. השבטים מבינים כי עדיפה הרמוניה על פני מלחמת אחים. מסביבם אויבים רבים, ועליהם להתאחד ולפעול במשותף, לדעת להכיל את ההפכים ואת הניגודים ולקבל את חוסר השלמות זה אצל זה. רק כך יצליחו לפעול ולשגשג.
לשאוף לשלמות הנפש
לשלב בין ההפכים והניגודים שבתוכנו, לקבל את חוסר השלמות שלנו, כדי להגיע לנקודת השלווה האמיתית שלנו.
