לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה

"הוּא הָיָה אוֹמֵר (רבי טרפון): לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר, וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְּשַׁלֶּם לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא" 

פרקי אבות ב, כא

לאדם יש ייעוד ומשימות רבות בימי חייו. עליו לחתור קדימה כל העת, לשפר, לתקן, לקום ממשברים, לעשות מעשים טובים, ללמוד ולצבור חוכמה. הוא אינו עתיד להשלים את כל המלאכה, וזאת אף אינו מצופה ממנו, אך עליו לעשות הכול כדי להספיק כפי יכולתו; הוא ימשיך את שאחרים התחילו, ואחרים ימשיכו את שהוא התחיל. האדם נבחן על המאמץ שיעשה בחייו ועל כך יהיה שכרו. מסע חייו הוא הדרך הגדולה אל הצדיקות, והוא נבחן עד כמה התקרב אליה.

לראות‭ ‬את‭ ‬התמונה‭ ‬הגדולה
להביט‭ ‬בתמונה‭ ‬הגדולה‭,‬ בתוכנית‭ ‬האלוהית‭. ‬התמונה‭ ‬הגדולה‭ ‬תתגלה‭ ‬בדיעבד‭,‬ ולכן‭ ‬עלינו‭ ‬לחתור‭ ‬קדימה‭ ‬אל‭ ‬ייעודנו‭,‬ גם‭ ‬בעת‭ ‬משבר‭ ‬ושפל‭.‬

"רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: הַיּוֹם קָצֵר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה, וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים, וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה, וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק" 

פרקי אבות ב, טו

חיי האדם קצרים. המעשים והחוכמה שמוטל עליו לצבור הם רבים, וטבעו הבסיסי של האדם עצל למרות השכר הרב המובטח לו אם יעשה כן. על הצדיק האמיתי להתמיד בשליחותו ללא ויתורים.

להתמיד‭ ‬ביעד‭ ‬ללא‭ ‬ויתורים‭ ‬
להסיר‭ ‬מכשולים‭ ‬ולהשלים‭ ‬את‭ ‬היעדים‭,‬ לא‭ ‬להיכנע‭ ‬לעצלות‭,‬ לדחפים‭ ‬ולפחד‭.‬ להתמיד‭ ‬ולחתור‭ ‬כל‭ ‬העת‭ ‬למרחקים‭.‬