
שופטים , פרק יח
"בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ לוֹ נַחֲלָה לָשֶׁבֶת" שופטים, יח, א
"הֲטוֹב הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְבֵית אִישׁ אֶחָד אוֹ הֱיוֹתְךָ כֹהֵן לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל?" שופטים, יח, יט
חמישה מבני שבט דן מחפשים מיקום לנחלה חדשה. הם מגיעים לבית מיכה, פוגשים בנער משבט לוי, והוא מוּכּר להם מן העבר עת פעל בשכנות אליהם בנחלת שבט דן. הם מבקשים להיוועץ בו. הוא מברך אותם ושולח אותם לדרכם. עם הברכה החמישה יוצאים צפונה ומאתרים נחלה פורייה ושקטה באזור ליש. הם מציעים לנער משבט לוי להצטרף אליהם ולהקים את מקדשו שם – במקום שיעבוד עבור איש אחד, יעבוד עבור קבוצה גדולה. הנער מסכים לכך. מיכה אינו מתלהב מן המהלך, אך לאור עוצמתה העדיפה של הקבוצה הוא מוותר ומאפשר לנער הלוי ולמקדש לנדוד צפונה לנחלת שבט דן החדשה. הנער משבט לוי משקף בהתנהגותו את החובה שיש לכל אדם לחלוק את השפע. הוא פועל כדי להיטיב עם האחר ולהרבות בעבודה רוחנית. כאשר נופלת בחלקו ההזדמנות, הוא עושה זאת עבור קבוצה גדולה יותר ולבסוף עבור שבט שלם. הוא עושה זאת שלא כדי לקבל תמורה כלשהי, אלא כדי להאיר את ליבם.

לבחור בשפע
עלינו לבחור בשפע ולא בצד האפל, לחלוק את שניתן לנו, שלא כדי לקבל תמורה. הנתינה תאיר את ליבנו ותשקף בו את דמותו של האל.