שמואל א, פרק יד
"אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' לָנוּ כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט" שמואל א, יד, ו
"וַתְּהִי חֲרָדָה בַמַּחֲנֶה בַשָּׂדֶה… וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים… וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל " שמואל א, יד, טו
"וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו… וַיַּעַשׂ חַיִל… וַיַּצֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד שֹׁסֵהוּ" שמואל א, יד, מז
יהונתן בלוויית נערו יוצאים למבצע חשאי בעורף הפלשתים. הוא אינו מגלה לאיש, גם לא לאביו שאול. יהונתן מקבל סימן שאלוהים איתו. הוא הורג עשרים פלשתים, והדבר מטיל חרדה על הפלשתים. שאול והעם המתחבאים באזור הגבעה מבינים כי קורה משהו טוב. הם יוצאים להילחם בפלשתים גם כן, והישראלים נוחלים ניצחון גדול. שאול גוזר צום במהלך היום ומשביע שלא להפר אותו. יהונתן בנו סבור שאין זה נכון משום שהדבר יקשה על הלחימה. גם העם שובר את הצום ואוכל. שאול מגלה כי יהונתן הוא זה שגילה מנהיגות, הפר את הצום, וארגן שחיטה לילית. יהונתן מודה שהוא זה שהפר את הצום. העם מכיר תודה ליהונתן על אומץ ליבו ופודה אותו. שאול עושה חיל, מכה את האויבים ומרחיב את הגבולות. יהונתן אינו נכנע לרגשות ולמחשבות השליליות, הבחירה בדרך החיובית מובילה אותו להישגים ולאהדת העם.
לעודד אנרגיות חיוביות
לנטרל אנרגיות שליליות ולעודד גישה חיובית של קבלה וחמלה.
