ט כַּאֲשֶׁר עָבַר בְּדַרְכּוֹ רָאָה אִישׁ עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. 2 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו: "רַבִּי, מִי חָטָא שֶׁהוּא נוֹלַד עִוֵּר? הוּא אוֹ הוֹרָיו" 3 עָנָה יֵשׁוּעַ: "לֹא הוּא חָטָא וְלֹא הוֹרָיו; אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּגָּלוּ בּוֹ פָּעֳלֵי אֱלֹהִים. 4 עָלֵינוּ לִפְעֹל אֶת פָּעֳלֵי שׁוֹלְחִי כָּל עוֹד יוֹם. יָבוֹא לַיְלָה וְאָז לֹא יוּכַל אִישׁ לִפְעֹל. 5 בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם" 6 אַחֲרֵי אָמְרוֹ זֹאת יָרַק עַל הָאֲדָמָה וְעָשָׂה טִיט מִן הָרוֹק; מָרַח אֶת הַטִּיט עַל עֵינֵי הָעִוֵּר 7 וְאָמַר אֵלָיו: "לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלּוֹחַ" הָלַךְ וְרָחַץ, וּבָא כְּשֶׁהוּא רוֹאֶה.8 אָמְרוּ הַשְּׁכֵנִים וְאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּהוּ קֹדֶם לָכֵן בִּהְיוֹתוֹ קַבְּצָן: "הֲלֹא זֶהוּ שֶׁיָּשַׁב וְקִבֵּץ נְדָבוֹת" 9 אֵלֶּה אָמְרוּ: "זֶה הוּא", וְאֵלֶּה אָמְרוּ: "לֹא, הוּא רַק דּוֹמֶה לוֹ." הוּא עַצְמוֹ אָמַר: "אֲנִי הוּא."
ישוע עובר בירושלים ורואה איש עיוור מלידה. תלמידיו שואלים אותו אם זה חטאו או חטא הוריו, וישוע עונה כי אין זה חטאם כלל, אלא ייעודו של ישוע בעולם להביא את האור ולתקן את בני האדם. ישוע יורק לרצפה ועושה טיט מן העפר בדומה ליצירת האדם מן העפר בספר בראשית. הוא מורח על עיני העיוור ושולח אותו לרחוץ בבריכת השילוח, בריכה ששמה נגזר מהמילה שליחות. העיוור נרפא, ולשאלה אם זהו אותו אדם או רק דומה לו, הוא משיב שזה הוא, אך שתי התשובות נכונות, כי מרגע שרחץ בשילוח, עשה את התיקון וטיהר עצמו, ולכן כבר מדובר באדם חדש, נקי פנימית ומאוזן. כל אדם יכול לעשות את התיקון, והשליחות שלנו היא להביא את האור ואת החסד לאנשים אחרים בעולם.
להיטהר
להיטהר ולהתנקות מן העבר, ליצור מתוך התעוררות ורעב פנימי. לפנות מקום לאני החדש, הענו, המאוזן.
