20 וְכַאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם מֻקֶּפֶת מַחֲנוֹת, דְּעוּ כִּי קָרֵב חֻרְבָּנָהּ. 21 אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה – שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; הַנִּמְצָאִים בָּעִיר, שֶׁיֵּצְאוּ מִמֶּנָּה, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בַּשָֹדוֹת אַל יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ 22 כִּי יְמֵי נָקָם הֵם לְמַלֵּא כָּל הַכָּתוּב. 23 אוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם, כִּי צָרָה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה עַל הָאָרֶץ וְקֶצֶף עַל הָעָם הַזֶּה. 24 בְּחֶרֶב יִפְּלוּ וְיֻגְלוּ אֶל כָּל הַגּוֹיִם, וִירוּשָׁלַיִם תִּהְיֶה מִרְמָס לְגוֹיִם עַד אֲשֶׁר יִמָּלְאוּ עִתּוֹת הַגּוֹיִם. 25 וְיִהְיוּ אוֹתוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ וּבַיָּרֵחַ וּבַכּוֹכָבִים, וְעַל הָאָרֶץ מְצוּקָה לַגּוֹיִם וּמְבוּכָה מִגַּעַשׁ הַיָּם וְגַלָּיו. 26 בְּנֵי אָדָם יִתְעַלְּפוּ מֵאֵימָה וּמִצִּפִּיָּה לַבָּאוֹת עַל הָעוֹלָם, כִּי כֹּחוֹת הַשָּׁמַיִם יִזְדַּעְזְעוּ. 27 אָז יִרְאוּ אֶת בֶּן־הָאָדָם בָּא בֶּעָנָן בִּגְבוּרָה וּבְכָבוֹד רַב. 28 כַּאֲשֶׁר יַתְחִילוּ לִקְרוֹת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הִתְעוֹדְדוּ וְהָרִימוּ רָאשֵׁיכֶם, כִּי קְרֵבָה גְּאֻלַּתְכֶם 29 הוּא סִפֵּר לָהֶם מָשָׁל: "רְאוּ אֶת הַתְּאֵנָה וְאֶת כָּל הָעֵצִים. 30 כְּשֶׁאַתֶּם רוֹאִים אוֹתָם מְלַבְלְבִים, יוֹדְעִים אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם כִּי קָרוֹב הַקַּיִץ. 31 כֵּן גַּם כְּשֶׁתִּרְאוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מִתְקַיְּמִים, דְּעוּ כִּי קְרוֹבָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים. 32 אָמֵן. אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא יַעֲבֹר הַדּוֹר הַזֶּה עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כָּל אֵלֶּה. 33 הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ".
ישוע מטיף בבית המקדש במהלך היום, ובלילה הולך ללון בהר הזיתים. הוא צופה את חורבנה של ירושלים ואת הרס המקדש, כפי שאכן יקרה. המקדש ייהרס כי החוטאים אינם מוכנים לחזור בתשובה ולתקן את דרכיהם. האפשרות לתיקון תמיד קיימת, בכל רגע, אך החוטאים מעדיפים ליהנות מן הרגע החולף ולהתעסק רק בענייני עצמם. המשבר הוא תהליך הכרחי לגאולה אישית ועולמית. מי שיתקן את דרכיו יזכה למלכות השמיים; מי שלא יתקן, יאבד. ירושלים הפיזית תיחרב, אך ירושלים הרוחנית תחיה לעד. מי שיאמין בה יזכה לחיי נצח.
להשתחרר מן העיסוק בעצמי
להשתחרר מהאנוכי ומהשפעות חיצוניות ולהתחבר אל מה שמחוץ לנו. להשתחרר מן העיסוק בעצמי לטובת הענווה והקבלה של חוסר השלמות שלנו.
