26 כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ לָקַח יֵשׁוּעַ לֶחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע וְנָתַן לַתַּלְמִידִים בְּאָמְרוֹ: "קְחוּ וְאִכְלוּ, זֶה גּוּפִי". 27 לָקַח אֶת הַכּוֹס, בֵּרֵךְ וְנָתַן לָהֶם בְּאָמְרוֹ: "שְׁתוּ מִמֶּנָּה כֻּלְּכֶם, 28 כִּי זֶה דָּמִי, דַּם הַבְּרִית הַנִּשְׁפָּךְ בְּעַד רַבִּים לִסְלִיחַת חֲטָאִים. 29 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, מֵעַתָּה לֹא אֶשְׁתֶּה מִפְּרִי הַגֶּפֶן הַזֶּה עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם אֲשֶׁר אֶשְׁתֵּהוּ חָדָשׁ עִמָּכֶם בְּמַלְכוּת אָבִי."
30 לְאַחַר שֶׁשָּׁרוּ אֶת הַהַלֵּל יָצְאוּ אֶל הַר הַזֵּיתִים. 31 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אַתֶּם כֻּלְּכֶם תִּכָּשְׁלוּ בִּגְלָלִי הַלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'אַכֶּה אֶת־הָרֹעֶה וּתְפוּצֶין הַצֹּאן". 32 אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁאָקוּם אֵלֵךְ לִפְנֵיכֶם לַגָּלִיל." 33 הֵשִׁיב לוֹ כֵּיפָא וְאָמַר: "אִם הַכֹּל יִכָּשְׁלוּ בִּגְלָלְךָ, אֲנִי לְעוֹלָם לֹא אֶכָּשֵׁל" 34 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לְךָ כִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִקְרָא הַתַּרְנְגוֹל, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים תִּתְכַּחֵשׁ לִי" 35 אָמַר כֵּיפָא: "גַּם אִם עָלַי לָמוּת אִתְּךָ לֹא אֶתְכַּחֵשׁ לְךָ!". וְכֵן אָמְרוּ כָּל הַתַּלְמִידִים.
במהלך הסעודה האחרונה ישוע מברך על היין ומורה לתלמידים לשתות אותו כי זהו דמו ולאכול את הלחם כי זהו גופו, ככפרה על החטאים. לאחר שירת הלל הם הולכים להר הזיתים. ישוע מודיע להם כי הם ייכשלו הלילה ויגרמו למאסרו. התלמידים בראשות פטרוס מבטיחים כי לעולם לא ייכשלו, אך ישוע חוזר שכך יהיה. ישוע כבר יודע את תוצאות אותו לילה. למילים ולהבטחות של התלמידים אין ערך; הם נכנעים לחולשות האנושיות שלהם, שכן עדיין לא הגיעו לרמת הדבקות הנדרשת. ישוע נמצא ברמת הדבקות הגבוהה ביותר, ולכן איננו מפחד או מגלה חולשה. הניצוץ האלוהי גובר על הצער האנושי.
לעשות שימוש נבון במילים
למילים יש כוח רב. הן עלולות לפגוע או לרומם, עלינו להשתיק את האנוכי ולעשות שימוש חיובי וזהיר בכוחן של המילים.
