20 אָז הֵחֵל לִגְעֹר בֶּעָרִים שֶׁהִתְחוֹלְלוּ בָּהֶן נִסָּיו הָרַבִּים וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה: 21 "אוֹי לָךְ כּוֹרָזִין! אוֹי לָךְ בֵּית צַיְדָה! כִּי אִלּוּ נַעֲשׂוּ בְּצוֹר וּבְצִידוֹן הַפְּלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ בְּתוֹכְכֶן, הֲרֵי מִכְּבָר הָיוּ חוֹזְרוֹת בִּתְשׁוּבָה בְּשַׂק וָאֵפֶר. 22 בְּרַם אוֹמֵר אֲנִי לָכֶן, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְצוֹר וּלְצִידוֹן מֵאֲשֶׁר לָכֶן. 23 וְאַתְּ, כְּפַר נַחוּם, הַאִם לַשָּׁמַיִם תַּעֲלִי? אֶל שְׁאוֹל תֵּרְדִי! כִּי אִלּוּ בִּסְדוֹם נַעֲשׂוּ הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכֵךְ, עוֹמֶדֶת הָיְתָה עַל תִּלָּהּ עַד הַיּוֹם. 24 וְאוּלָם אֲנִי אוֹמֵר לָךְ, קַל יוֹתֵר יִהְיֶה בְּיוֹם הַדִּין לְאֶרֶץ סְדוֹם מֵאֲשֶׁר לָךְ."
ישוע חוזר לשאת דרשות בערים שבהן החל את דרכו כמטיף – בית צידא, כורזים וכפר נחום. דווקא בהן האנשים אינם חוזרים בתשובה ואינם שומעים לתורתו, לכן הוא מטיל עליהם קללה שערים אלו ייהרסו ולא ייבנו שוב, מה שאכן התממש עד עצם היום הזה. חסרי האמונה נגררים אחרי התלות שלהם בחומריות ובשליליות ואינם עושים את התיקון אשר יאיר את נשמתם. אין להם האומץ להתמודד עם תהליך התיקון, וכך נמנעת מהם ההארה.
לגלות את הנסתר בקרבנו
לגלות את הנסתר בקרבנו ואת האומץ להתמודד עם הגילוי, גם אם תובע מאיתנו תיקון.
