ה אַחֲרֵי כֵן הָיָה חַג לַיְּהוּדִים וְיֵשׁוּעַ עָלָה לִירוּשָׁלַיִם. 2 בִּירוּשָׁלַיִם, עַל־יַד שַׁעַר הַצֹּאן הָיְתָה בְּרֵכָה, שֶׁנִּקְרְאָה בֵּית חַסְדָּא, וּסְבִיבָהּ חָמֵשׁ אַכְסַדְרָאוֹת בַּעֲלוֹת עַמּוּדִים. 3 בָּאַכְסַדְרָאוֹת הָאֵלֶּה שָׁכְבוּ הַרְבֵּה חוֹלִים וְעִוְרִים וּפִסְחִים וִיבֵשֵׁי אֵבָרִים. 5 הָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד וְהוּא בְּחָלְיוֹ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנִים. 6 יֵשׁוּעַ רָאָה אוֹתוֹ שׁוֹכֵב וְיָדַע כִּי זְמַן רַב הוּא חוֹלֶה. שָׁאַל אוֹתוֹ: "אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת בָּרִיא?"
7 הֵשִׁיב לוֹ הַחוֹלֶה: "אֲדוֹנִי, אֵין אִתִּי אִישׁ שֶׁיָּטִיל אוֹתִי לַבְּרֵכָה בְּעֵת תְּנוּעַת הַמַּיִם. עַד שֶׁאֲנִי בָּא, אַחֵר יוֹרֵד לְפָנַי" 8 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "קוּם, קַח אֶת מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ" 9 מִיָּד נִרְפָּא, לָקַח אֶת מִשְׁכָּבוֹ וְהִתְהַלֵּךְ. אוֹתוֹ יוֹם הָיָה יוֹם שַׁבָּת.10 אָמְרוּ רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים לָאִישׁ שֶׁנִּרְפָּא: "שַׁבָּת הַיּוֹם; אָסוּר לְךָ לָשֵׂאת אֶת מִשְׁכָּבְךָ" 11 הֵשִׁיב לָהֶם: "זֶה שֶׁרִפֵּא אוֹתִי, הוּא אָמַר לִי, 'קַח אֶת מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ"12 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מִיהוּ הָאִישׁ שֶׁאָמַר לְךָ 'קַח וְהִתְהַלֵּךְ" 13 אֶלָּא שֶׁהַנִּרְפָּא לֹא יָדַע מִיהוּ, כִּי יֵשׁוּעַ חָמַק בִּהְיוֹת הָמוֹן רַב בַּמָּקוֹם.14 לְאַחַר מִכֵּן פָּגַשׁ אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְאָמַר לוֹ: "הִנֵּה נִרְפֵּאתָ. אַל תּוֹסִיף לַחֲטֹא פֶּן תְּאֻנֶּה לְךָ רָעָה גְּדוֹלָה מִזֹּאת". 15 הָלַךְ הָאִישׁ וְסִפֵּר לְרָאשֵׁי הַיְּהוּדִים כִּי יֵשׁוּעַ הוּא שֶׁרִפֵּא אוֹתוֹ. 16 לָכֵן הֵם רָדְפוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עָשָׂה זֹאת בְּשַׁבָּת.
במהלך חג הפסח רבים מצטופפים באזור המקדש, בבריכת המרפא של בית חסדא, הנמצאת מצפון למקדש. ישוע פוגש איש נכה שאינו מצליח לרדת לבריכה בגלל הדוחק. הוא מרפא אותו בדרך נס, אך מכיוון שהדבר התרחש בשבת, ישוע ביקש שלא יספר לאיש. הנכה מספר בכל זאת על הנס, והפרושים מחפשים את ישוע, עד שהאיש הנכה מצביע עליו במקדש. הם רודפים את ישוע על מעשה החסד. ישוע אומר להם כי עשה זאת בהנחיית האל, ועתה הם רודפים אותו גם על כך שהוא טוען כי הוא בן האלוהים. הנכות של האיש היא חוסר שלמות אשר אפשר לתקן ולשפר. אין להשלים עם ליקוי; יש להתמודד עם חוסר השלמות שלנו ולמצוא את הדרך להיגאל. החסד חשוב יותר מן ההיצמדות לפעולות חיצוניות.
להעריך את עצמנו
לקבל את חוסר השלמות שלנו ולסלוח לעצמנו. במאמץ התיקון אנו נבראים מחדש.
